כתבות ומאמרים בנושאי פנסיה וביטוח
מחקר: 15% מהעובדים השכירים הם ללא כיסוי פנסיוני
מחקר חדש של של מכון ון ליר מעלה כי ההכנסה הממוצעת של עמיתי פנסיית החובה היא 3,910 שקלים, 44% פחות משל עמיתי פנסיית הרשות שהנה 6,990 שקלים
מאת: מערכת עדיף 3/12/2014 10:47
מחקר חדש וחלוצי של חוקרי מכון ון ליר בירושלים מצא כי חובת הביטוח הפנסיוני מגדילה את השוויון הפנסיוני בקרב האנשים העובדים. מהמחקר עולה כי פנסיית החובה מגיעה לאוכלוסיות חלשות יותר, תדאג להן להכנסה הוגנת עם הפרישה, ותקטין את אי השוויון בקרב קשישים שעבדו. יחד עם זאת המחקר חושף כי פנסיית החובה אינה דואגת לעניים שאין ביכולתם לעבוד ולעובדים שאינם מכוסים.
פרשנות מרובה לפנסיית חובה
אי הבהירות באשר למונח "הסדר מיטיב" יוצר בלבול בקרב הקופות והמעסיקים כאחד | פרשנות הוראות צו הרחבה פנסיה חובה לשנת 2014
המחקר נערך על ידי החוקרים שחר צמח ופרופ' אביה ספיבק במסגרת התכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר בירושלים והוא מבוסס על מדגם ייחודי של קרן פנסיה גדולה. המחקר השווה עמיתים שכוסו במסגרת פנסיית חובה משנת 2008 ואילך לעמיתים שכוסו במסגרת פנסיית רשות. מדיניות פנסיית החובה החלה ב-2008 והיא מחייבת את המעסיקים להפריש לפנסיה במהלך עבודתם. עד אז הייתה נהוגה פנסיית רשות שלא חייבה את העובדים או המעסיקים להפריש לפנסיה באופן קבוע.
מטרות פנסיית החובה הן הגדלת ההכנסה של עובדים לאחר פרישתם לשם הקטנת אי השוויון וצמצום העוני באוכלוסיית הקשישים.
מספר ממצאים מרכזיים שעלו מתוך המחקר:
מבוטחי פנסיית החובה מגיעים מרקע סוציו-אקונומי נמוך יותר: ההכנסה הממוצעת של עמיתי החובה היא 3,910 שקלים, 44% פחות מזו של עמיתי פנסיית הרשות שהיא 6,990 שקלים. מבוטחי חובה עובדים בממוצע פחות חודשים בשנה: 10.8 חודשים לעומת 11.2 חודשים בשנה למבוטחי הרשות והם מועסקים בענפים פחות יוקרתיים כגון שירותי אירוח ואוכל או חברות כוח אדם.
קצבת הפנסיה הצפויה למבוטחי החובה נמוכה יותר: הפנסיה ברוטו הצפויה של עמיתי החובה היא בממוצע 2,820 שקלים, בהשוואה לזו של עמיתי הרשות 6,060 שקלים. יחס ההחלפה לפנסיית רשות עומד על 58% לעומת 34% לפנסיית חובה, אולם כשמביאים בחשבון את מערכת המס ואת קצבת הביטוח הלאומי מקבלים תמונה שונה במקצת. הטבלה הבאה מתארת את קצבת הפנסיה נטו וברוטו הצפויה לפרט (גבר נשוי שמתחיל לעבוד בגיל 30) בשכר משתנה.
השפעת המס והביטוח הלאומי על יחס ההחלפה היא דרמטית. רצוי לדעת שסימולאטורים של פנסיה הנמצאים באתרי האינטרנט מניחים הכנסה ברוטו כשאנשים עובדים ללא הפסקה וכל השנה - לפיכך הם נותנים תמונה חלקית בלבד.
מדד ג'יני לאי שוויון יורד ב-1.2% בעקבות הנהגת פנסיית החובה. לפני פנסיית החובה העובדים המוחלשים היו מקבלים רק קצבת זקנה מביטוח לאומי. לכן אי השוויון בקרב הפנסיונרים העובדים היה גדול מאי השוויון בקרב העובדים. פנסיית החובה מתקנת זאת.
המחקר עושה שימוש בסימולטור חדשני המאפשר לחזות את קצבת הפנסיה בדיוק רב. העבודה מראה את המגבלות בשימוש בסימולטורים הרגילים לפנסיה שניתן למצוא באתרי אינטרנט של חברות רבות. מספר מסקנות שעלו מניתוח זה:
דמי הניהול המשולמים לקרנות הפנסיה משפיעים בצורה ישירה על הקצבה העתידית: כמעט 70% מהעובדים משלמים את דמי הניהול המקסימאליים שעתידים להקטין את הקצבה נטו בכ-5% לעומת דמי ניהול ממוצעים. לעומת זאת, דמי ניהול נמוכים, להם זוכים בדרך כלל עובדים מאוגדים או מרובי שכר, צפויה להגדיל את הקצבה בכ-5% לעומת דמי הניהול המוצעים.
ריבית נמוכה עלולה להקטין את קצבת הפנסיה: משרד האוצר מניח ריבית בגובה 4.24% צמודה למדד. בפועל, ובעיקר מאז המשבר הכלכלי ב-2008, תשואת הקרן עלולה להיות נמוכה יותר. עבור תשואה של 3% צמוד, הפנסיה ברוטו ונטו הופכות להיות 6713 שקלים ו-8740 שקלים בהתאמה, המצביעות על סכנה ממשית לקצבאות הפנסיה במקרה של תשואות נמוכות בשוק ההון.
העלאת גיל הפרישה מגדילה דרמטית את קצבת הפנסיה: עבור גברים, שלוש שנות עבודה נוספות מגדילות את ההכנסה בפרישה בכ-20%. על רקע התארכות תוחלת החיים ושחיקת קצבאות הפנסיה, העלאת גיל הפרישה הינה אפשרות ריאלית כבר בטווח הזמן הבינוני.
היעדר רציפות תעסוקתית מקטינה את הקצבה: האתרים מניחים שעובדים בכל התקופה, 12 חודשים בשנה, כל השנים עד לפנסיה. שני הדברים אינם נכונים, והפנסיה ברוטו יורדת באופן פרופורציוני לירידה זו. הפנסיה נטו יורדת בשיעור נמוך יותר בשל השפעת מערכת המס והביטוח הלאומי.
משיכת כספי הפיצויים פוגעת בקצבת הפנסיה: יש עובדים שמושכים את הפיצויים במעבר בין עבודות, וכך מקטינים את הפנסיה שלהם. גבר שמושך את כספי הפיצויים שלו בגיל 45 עתיד לקבל פנסיה נמוכה ב-16% - 8,900 שקלים במקום 10,566 שקלים.
פנסיית החובה אינה מבטיחה קצבה גבוהה יותר למובטלים ולפרטים שעובדים בעולם לא פורמאלי: בעוד שהמדיניות הממשלתית מתרכזת באנשים עובדים, יש בעיות קשות גם לאנשים שאינם עובדים. אלו אינם נמצאים בכיסוי של פנסיית החובה, כי זו עוסקת בהכנסה לעת פרישה עבור העובדים בלבד. לא כל האנשים העובדים מכוסים בפנסיית החובה. לפי נתוני האוצר 15% מהעובדים השכירים אינם מכוסים בפנסיה. גם בקרב העובדים יש כאלו שרק חלק קטן אם בכלל מעבודתם נמצא בעולם הפורמאלי ועל כן שכרם לפנסיה נמוך מאד. יש מי שלא עובדים כלל – לא יכולים: מטופלים/ות בילדים, נכים, חסרי מזל. חשוב לחשוב על פתרונות לתקופת הזקנה עבורם.
בפברואר 15: יישום החוק לחלוקה שוויונית בין בני זוג שהתגרשו בכל תכניות הפנסיה
החוק החדש מאפשר לפתוח תיקי גירושים שניתן בהם פסק דין
17/12/2014 13:19
בפברואר 2015 ייכנס לתוקפו החוק החדש הקובע חלוקה פנסיונית שוויונית בין בני זוג שהתגרשו.
החוק התקבל בכנסת ביולי האחרון, ומטרתו היא לבצע חלוקה שוויונית, ככל האפשר, בין בני זוג שהתגרשו, תוך ביצוע חלוקת כספים עבור כל סוגי תכניות הפנסיה המורכבות (קופות גמל, קרנות פנסיה חדשות וותיקות, תכניות ביטוח מנהלים, פנסיה תקציבית ועוד), שצברו בני הזוג טרם הפירוד.
החוק למעשה מעניק כלי חשוב לבן או לבת הזוג שנטלו על עצמם את עול פרנסת הבית ומשכך, לא צברו כספים בתכניות פנסיוניות כלשהן.
החוק קובע מועדים ופעולות ברורות כיצד לפעול בהתאם לפסק הדין, בין היתר, ביצוע רישום הערה (בדומה להערת אזהרה) בחברה המנהלת, על מנת שבן הזוג לא יוכל לבצע פעולות של משיכת כספים, ניוד, קבלת הלוואה. בחברה המנהלת מחויבת בתוך 45 יום מקבלת ההודעה, לפתוח חשבון על שם בן הזוג השני ולהעביר את יתרה לה זכאי בן הזוג.
"החוק מצריך יידע רב בתחום החיסכון הפנסיוני ונותן יתרון משמעותי ליועצים פנסיונים העוסקים בתחום. כמו כן, החוק חל רטרואקטיבית וכרגע לא תעמוד לצד שכנגד טענת ההתיישנות שכן אין התייחסות לכך בחוק, וטרם תוקנו בו תקנות. חברות הביטוח וקרנות הפנסיה חייבות להיערך לחוק הזה מאחר והן אלו 'שיתפעלו' את פסק הדין.". אומר עוה"ד ויועץ הפנסיה, ירון טבצ'ניק.
17/12/2014 13:19
בפברואר 2015 ייכנס לתוקפו החוק החדש הקובע חלוקה פנסיונית שוויונית בין בני זוג שהתגרשו.
החוק התקבל בכנסת ביולי האחרון, ומטרתו היא לבצע חלוקה שוויונית, ככל האפשר, בין בני זוג שהתגרשו, תוך ביצוע חלוקת כספים עבור כל סוגי תכניות הפנסיה המורכבות (קופות גמל, קרנות פנסיה חדשות וותיקות, תכניות ביטוח מנהלים, פנסיה תקציבית ועוד), שצברו בני הזוג טרם הפירוד.
החוק למעשה מעניק כלי חשוב לבן או לבת הזוג שנטלו על עצמם את עול פרנסת הבית ומשכך, לא צברו כספים בתכניות פנסיוניות כלשהן.
החוק קובע מועדים ופעולות ברורות כיצד לפעול בהתאם לפסק הדין, בין היתר, ביצוע רישום הערה (בדומה להערת אזהרה) בחברה המנהלת, על מנת שבן הזוג לא יוכל לבצע פעולות של משיכת כספים, ניוד, קבלת הלוואה. בחברה המנהלת מחויבת בתוך 45 יום מקבלת ההודעה, לפתוח חשבון על שם בן הזוג השני ולהעביר את יתרה לה זכאי בן הזוג.
"החוק מצריך יידע רב בתחום החיסכון הפנסיוני ונותן יתרון משמעותי ליועצים פנסיונים העוסקים בתחום. כמו כן, החוק חל רטרואקטיבית וכרגע לא תעמוד לצד שכנגד טענת ההתיישנות שכן אין התייחסות לכך בחוק, וטרם תוקנו בו תקנות. חברות הביטוח וקרנות הפנסיה חייבות להיערך לחוק הזה מאחר והן אלו 'שיתפעלו' את פסק הדין.". אומר עוה"ד ויועץ הפנסיה, ירון טבצ'ניק.
קרן ההשתלמות כעוגן משפחתי
מאת: אבי מויאל 09/12/2014 12:00
אחד האיומים הגדולים ביותר על הפרט בעת הזו הינו ״קצבת הפרישה״. אותם חוסכים אשר אינם זוכים ליהנות מפנסיה תקציבית או מקרן פנסיה ותיקה, עלולים למצוא את עצמם עם פנסיה הולכת ופוחתת בעקבות התארכות תוחלת החיים, סביבת הריבית הנמוכה, סיכוני תשואה והצורך של קרנות הפנסיה החדשות לשמור על עצמן באיזון אקטוארי בכל רגע נתון.
הקרן שיכולה להיות קרן אור
חמאס, דאעש, חיזבאללה, אביב ערבי, סוריה ואירן - אלו מוגדרים כבר שנים "פצצה ביטחונית מתקתקת", מה ששם את צורכי הביטחון של מדינת ישראל בראש סדר העדיפויות לאורך שנים רבות. ייתכן והגיעה השעה להגדיר את הפנסיה והפרישה לגמלאות "פצצה חברתית מתקתקת", אולי אז ישכילו מקבלי ההחלטות להקצות את המשאבים הנדרשים לנטרולה.
אחד האיומים הגדולים ביותר על הפרט בעת הזו הוא ״קצבת הפרישה״. חוסכים אשר אינם זוכים ליהנות מפנסיה תקציבית או מקרן פנסיה ותיקה, עלולים למצוא את עצמם עם פנסיה הולכת ופוחתת בעקבות התארכות תוחלת החיים, סביבת הריבית הנמוכה, סיכוני תשואה והצורך של קרנות הפנסיה החדשות לשמור על עצמן באיזון אקטוארי בכל רגע נתון.
שוק התעסוקה הישראלי מוסיף לאתגר, מעצם היותו פחות ופחות בטוח בעיקר לעובדים המבוגרים. מחקרים מראים, ששיעור הירידה בין השכר האחרון של העובד לפנסיה אותה הוא מקבל, נע סביב ה-35%.
אל מול הקפיטליזם
בעולם תעסוקתי שבו הוודאות הולכת ופוחתת, בחברה מערבית קפיטליסטית המקדשת את האינדיבידואל ודוחקת את הסולידריות והערבות ההדדית, נדרשים כולנו לייצר עבורנו ועבור משפחותינו עוגנים אשר יאפשרו לנו לחיות בכבוד כלכלי לאורך שנות הפרישה ההולכות ומתארכות.
עוגן משמעותי וחשוב מסתתר בקרן ההשתלמות, מוצר שרוב הציבור התרגל להתייחס אליו כמוצר לטווח בינוני ונוהג למשוך אותו אחת לשש שנים למטרות צריכה כאלה ואחרות. חינוך הציבור להתייחסות שונה למכשיר זה, תוכל להפוך את קרן ההשתלמות לעוגן משמעותי וחשוב בגיל פרישה, עוגן שיעניק סכום חד פעמי במקביל לקצבה החודשית אותה תעניק קרן הפנסיה.
ההיגיון בהתייחסות לקרן ההשתלמות כחיסכון לגיל פרישה, מעבר להיותו עוגן הוא חכם כלכלית. קרן ההשתלמות הינה המוצר היחיד שבאמצעותו ניתן לחסוך למטרה הונית (משיכה חד פעמית) תוך כדי ניצול הטבות מס משום שהפקדת המעביד לקרן ההשתלמות אינה נחשבת כהכנסה ואין עליה תשלום מס הכנסה בגובה המס השולי, ביטוח לאומי ומס בריאות. בנוסף, בעת משיכת הכספים מקרן ההשתלמות לאחר שהפכה נזילה, לא יחויב העובד בתשלום מס רווחי הון (עד התקרה) כפי שהיה נדרש לעשות בכל מכשיר חיסכון הוני אחר (למעט קופות גמל הוניות לפני 2008).
תרגיל קטן בחשבון
שכיר בגיל 30 שמשתכר 9,088 שקלים (שהוא השכר הממוצע במשק) ומפקיד לקרן ההשתלמות יחד עם מעבידו לקרן ההשתלמות בכל חודש עד לגיל 67 10%: אם ימשוך את הכסף בכל שש שנים, יזכה ליהנות מסך כולל של 457,005 שקלים (מבוסס על תשואה נטו לאחר דמי ניהול של 4%).
שכיר באותם תנאים, אשר ישכיל להשאיר את הכספים ללא משיכה וייעד אותם לגיל פרישה, יזכה ליהנות מסך כולל של 922,108 שקלים – יותר מפי שתיים מחברו. סכום שמהווה עוגן חשוב לתא המשפחתי של הפורש.
אותו שכיר, שיפקיד כספים לפנסיה מקיפה חדשה, יזכה ליהנות מפנסיה מיתרה צבורה של כ–1,434,206 שקלים (גם כאן, החישוב לפי הפקדות עובד ומעביד 18.33% דמי ניהול מלאים, תשואה נטו 3.74%). פנסיה זו תעניק לו קצבה של כ-7,171 שקלים בחודש. כעת ניתן לראות כמה השארת קרן ההשתלמות לגיל פרישה מייצרת עוגן נוסף ומשמעותי למשפחה.
חשוב להדגיש, כי צרכיו של הפורש הולכים וגדלים לרוב, לאורך שנות הפרישה, כתוצאה מצרכים רפואיים וסיעודיים שגדלים. כל אלה, מתגבשים לכלל איום וקרן ההשלמות המאפשרת משיכה חלקית באופן קבוע או משתנה על פי הצורך של הפורש, מהווה פתרון מדויק לצרכים אלה.
בכוחה של קרן ההשתלמות להפוך את גיל הפרישה לאירוע "משתלם". לכן, לאורך תקופת החיסכון, כאשר עולה הצורך בנזילות, כדאי לבחון כיצד מגשרים על צורך זה. ניתן לעשות זאת באמצעות הלוואה מקרן ההשתלמות וכך להשאיר את הכספים בקרן ולא לאבד את ההטבות ואת היכולת של התשואה להגדיל את סכום החיסכון.
העלייה בתוחלת החיים והשפעתה על החיסכון הפנסיוני שלנו
מדוע אסור לנו לשבת על המדוכה בכל הקשור לחיסכון הפנסיוני? מדוע כה חשוב לנו להיערך מבעוד מועד לגיל הפרישה ואיך קשורה העלייה הניכרת בתוחלת החיים בישראל ובעולם להיערכות שלנו ליום הפרישה? המסקנה המתבקשת: הקדימו לחסוך עוד היום ותצאו נשכרים בעתיד, גם אם הוא נראה לכם בשלב זה רחוק ומאיים
בעידן המודרני שבו אנו חיים, תוחלת החיים עולה בהתמדה כל כמה שנים והיא משפיעה באופן ישיר על החיסכון הפנסיוני שלנו. ככל שתוחלת החיים עולה כך מתארכות שנות הפרישה וכך אחוזים רבים יותר מן האוכלוסייה מתקיימים מכספי הפרישה.
מהי תוחלת החיים ומדוע היא משפיעה, כאמור, על הפנסיה, ואיך כל אלה משפיעים עליי כאינדיבידואל?
תוחלת החיים היא מדד סטטיסטי לממוצע של משך החיים בקבוצה נתונה. כאשר מציינים גיל מסוים כ"תוחלת חיים" המשמעות היא שכמחצית מהקבוצה בה אני נמצא תמות עד לאותו הגיל והמחצית הנותרת אחריו.
קיימים הבדלים ניכרים בתוחלת החיים הנמדדת באזורים שונים ברחבי העולם. הפערים נובעים מההבדלים ברמת בריאות הציבור, ברפואה ובתזונה. קשה לקבוע במדויק מה הייתה תוחלת החיים בעבר, אם כי מחקרים מראים כי בשנת 1900 עמדה תוחלת החיים בעולם על 31 שנים בלבד. בתחילת המאה ה-20, תוחלת החיים כבר עלתה ל-48 שנה, ואילו היום תוחלת החיים הממוצעת בעולם עומדת על 66.5 שנים.
מה גרם לאותו גידול משמעותי בתוחלת החיים? בעיקר שיפור ההיגיינה, התפתחות במחקר הרפואי וגילוי האנטיביוטיקה, השיפור העצום בטכנולוגיות רפואיות ובזמינות של טיפול רפואי וכמובן שיפור התזונה ואיכות החיים ושינוי בטיב העבודה.
העלייה הניכרת בתוחלת החיים לא פסחה גם על ישראל, בה תוחלת החיים לגברים עומדת על 77.3 שנים (מקום 6 בעולם) ולנשים 81.4 שנים (מקום 16 בעולם). בשנת 1975, לצורך השוואה, הייתה תוחלת החיים בארץ 70 שנה לגברים ו-74 לנשים. במהלך 32 שנים בלבד עלתה תוחלת החיים בישראל בכ-8.5 שנים. לצערנו, אי אפשר לומר שתוחלת החיים "הבריאה" עלתה באותו יחס ומבוגרים רבים חיים יותר שנים, אולם סובלים ממחלות ונמצאים במצב סיעודי. גורמי התמותה העיקריים בארץ הם מחלות לב וסרטן.
כיצד כל זה קשור לפנסיה שלנו? גידול בתוחלת החיים משמעותו שנות חיים רבות יותר לאחר גיל הפרישה. כאן באה המדינה ומתערבת על ידי העלאת גיל הפרישה מ-60 ל-64 אצל נשים ומ-65 ל-67 אצל הגברים. בנוסף החילה המדינה חוק פנסיית חובה ומעניקה תמריצים לפרישה מאוחרת.
נושא חשוב לא פחות הוא נושא הבטחת קצבת הפנסיה: כיום, הקצבה בקרנות הפנסיה אינה מובטחת מראש ומושפעת מהתשואה ומהתאמות שנעשות מדי פעם עקב עריכת מאזנים אקטואריים ודמוגרפיים, אך מצד שני היא מוגנת חלקית בשל היותה מושקעת באג"ח מיועדות. בביטוחי חיים הקצבה אמנם מובטחת בגיל פרישה, אך העמית משלם את מחיר ההבטחה, המתבטא במקדם ההמרה הגבוה.
לסיכום, העלייה הניכרת בתוחלת החיים בעולם בכלל ובישראל בפרט, מחייבת את כולנו להיערך ליום שאחרי הפרישה, שתהיה ארוכה בהרבה מזו שהיינו זוכים לה בעבר. רובנו ככולנו היינו מעדיפים להעביר את שארית תקופת הפנסיה שלנו בשלווה וברוגע. אולם עם הגיל המופלג באות, לצערנו הרב, גם הבעיות הבריאותיות וחלילה גם כאלו שדורשות טיפול סיעודי. לכן, חשוב כבר בגיל צעיר לחסוך ליום פרישה, להפריש כספים מדי חודש לקופת גמל או לקרן פנסיה ובכך להבטיח לעצמנו ראש נטול דאגות, הגנה כלכלית וכיסוי להוצאות רפואיות וסיעודיות.
העתיד אומנם נראה כרגע רחוק, אך חשוב להיערך אליו, גם אם הוא נראה כרגע מאיים ולא ידוע.
בעידן המודרני שבו אנו חיים, תוחלת החיים עולה בהתמדה כל כמה שנים והיא משפיעה באופן ישיר על החיסכון הפנסיוני שלנו. ככל שתוחלת החיים עולה כך מתארכות שנות הפרישה וכך אחוזים רבים יותר מן האוכלוסייה מתקיימים מכספי הפרישה.
מהי תוחלת החיים ומדוע היא משפיעה, כאמור, על הפנסיה, ואיך כל אלה משפיעים עליי כאינדיבידואל?
תוחלת החיים היא מדד סטטיסטי לממוצע של משך החיים בקבוצה נתונה. כאשר מציינים גיל מסוים כ"תוחלת חיים" המשמעות היא שכמחצית מהקבוצה בה אני נמצא תמות עד לאותו הגיל והמחצית הנותרת אחריו.
קיימים הבדלים ניכרים בתוחלת החיים הנמדדת באזורים שונים ברחבי העולם. הפערים נובעים מההבדלים ברמת בריאות הציבור, ברפואה ובתזונה. קשה לקבוע במדויק מה הייתה תוחלת החיים בעבר, אם כי מחקרים מראים כי בשנת 1900 עמדה תוחלת החיים בעולם על 31 שנים בלבד. בתחילת המאה ה-20, תוחלת החיים כבר עלתה ל-48 שנה, ואילו היום תוחלת החיים הממוצעת בעולם עומדת על 66.5 שנים.
מה גרם לאותו גידול משמעותי בתוחלת החיים? בעיקר שיפור ההיגיינה, התפתחות במחקר הרפואי וגילוי האנטיביוטיקה, השיפור העצום בטכנולוגיות רפואיות ובזמינות של טיפול רפואי וכמובן שיפור התזונה ואיכות החיים ושינוי בטיב העבודה.
העלייה הניכרת בתוחלת החיים לא פסחה גם על ישראל, בה תוחלת החיים לגברים עומדת על 77.3 שנים (מקום 6 בעולם) ולנשים 81.4 שנים (מקום 16 בעולם). בשנת 1975, לצורך השוואה, הייתה תוחלת החיים בארץ 70 שנה לגברים ו-74 לנשים. במהלך 32 שנים בלבד עלתה תוחלת החיים בישראל בכ-8.5 שנים. לצערנו, אי אפשר לומר שתוחלת החיים "הבריאה" עלתה באותו יחס ומבוגרים רבים חיים יותר שנים, אולם סובלים ממחלות ונמצאים במצב סיעודי. גורמי התמותה העיקריים בארץ הם מחלות לב וסרטן.
כיצד כל זה קשור לפנסיה שלנו? גידול בתוחלת החיים משמעותו שנות חיים רבות יותר לאחר גיל הפרישה. כאן באה המדינה ומתערבת על ידי העלאת גיל הפרישה מ-60 ל-64 אצל נשים ומ-65 ל-67 אצל הגברים. בנוסף החילה המדינה חוק פנסיית חובה ומעניקה תמריצים לפרישה מאוחרת.
נושא חשוב לא פחות הוא נושא הבטחת קצבת הפנסיה: כיום, הקצבה בקרנות הפנסיה אינה מובטחת מראש ומושפעת מהתשואה ומהתאמות שנעשות מדי פעם עקב עריכת מאזנים אקטואריים ודמוגרפיים, אך מצד שני היא מוגנת חלקית בשל היותה מושקעת באג"ח מיועדות. בביטוחי חיים הקצבה אמנם מובטחת בגיל פרישה, אך העמית משלם את מחיר ההבטחה, המתבטא במקדם ההמרה הגבוה.
לסיכום, העלייה הניכרת בתוחלת החיים בעולם בכלל ובישראל בפרט, מחייבת את כולנו להיערך ליום שאחרי הפרישה, שתהיה ארוכה בהרבה מזו שהיינו זוכים לה בעבר. רובנו ככולנו היינו מעדיפים להעביר את שארית תקופת הפנסיה שלנו בשלווה וברוגע. אולם עם הגיל המופלג באות, לצערנו הרב, גם הבעיות הבריאותיות וחלילה גם כאלו שדורשות טיפול סיעודי. לכן, חשוב כבר בגיל צעיר לחסוך ליום פרישה, להפריש כספים מדי חודש לקופת גמל או לקרן פנסיה ובכך להבטיח לעצמנו ראש נטול דאגות, הגנה כלכלית וכיסוי להוצאות רפואיות וסיעודיות.
העתיד אומנם נראה כרגע רחוק, אך חשוב להיערך אליו, גם אם הוא נראה כרגע מאיים ולא ידוע.
הפנסיה המינימלית לחברי קיבוץ- 40% מהשכר הממוצע במשק
ב28/6/15 חתם שר הכלכלה, אריה דרעי, על שינוי תקנות האגודות השיתופיות, הנוגעות לנושא הערבות ההדדית בקיבוץ מתחדש.
התיקון, שייכנס לתוקף בחודש הקרוב, כולל את שינוי הגדרת סכום הגמלה הפנסיונית המינימלית,
כך שיעמוד על 40% מהשכר הממוצע (במקום 35%), וכן את שילוב מרכיב הוותק בחישוב הפנסיה
חתימתו של השר דרעי מהווה גושפנקה רשמית להחלטת מועצת התנועה הקיבוצית שאישר רשם האגודות השיתופיות,
עו"ד מירון הכהן, לפיה תהיה הפנסיה המינימלית בגובה של 40% מהשכר הממוצע במשק (בנתוני השכר הקיימים היום מדובר בסכום של 3,649 ש"ח),
וכל תוספת מעבר לכך תינתן על פי מרכיב של ותק פנסיוני .
בקיבוצים שכבר משלמים מעבר ל-40% יחול מרכיב הוותק רק על התוספת לפנסיה המשולמת מיום פרסום התקנה.
שינוי התקנה לא יפגע בהסדרים הפנסיוניים הקיימים בקיבוצים (המשלמים כבר מעל ל-40%).
מנגד, בהסדרים עתידיים, יהיה הכרח לשלב את מרכיב הוותק.
במקביל תוקנה גם תקנה העוסקת במקרים של שיוך נכסים יצרניים בקיבוץ, ונקבע כי לפחות 50% מהשיוך ייקבעו לפי ותק החבר
קיצוץ צפוי בפנסיות הגמלאים בקרנות הפנסיה הותיקות שבהסדר (הגרעוניות)
פרסום ראשון: הגירעונות הכבדים שהצטברו כתוצאה מאי-העלאת גיל הפרישה לנשים הובילו לתכנון קיצוץ של כ-1,000 שקלים בשנה בקצבאות לרבע מיליון גמלאים החל מיוני 2019.
משבר הפנסיות פרץ מחדש, וההסתדרות מאיימת בשביתה כללית. שמונת מנהלי קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר "עמיתים" קיבלו לפני כשבועיים, ערב ראש השנה, הודעה על כך שב-1 ביוני 2019 הקצבאות של כרבע מיליון גמלאים יקוצצו בכ-1.3%, שמהווים כ-1,000 שקלים לקשיש בשנה. זאת בשל הגירעונות הכבדים שהצטברו כתוצאה מאי-העלאת גיל הפרישה של נשים מ-62 ל-64, כפי שסוכם בעבר. עוד נמסר כי גם מי שיוציא את כספו לפני חודש יוני לא יוכל להימנע מהקיצוץ המתוכנן וסכום המשיכה שלו יופחת בהתאם.
משבר הפנסיות פרץ מחדש, וההסתדרות מאיימת בשביתה כללית. שמונת מנהלי קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר "עמיתים" קיבלו לפני כשבועיים, ערב ראש השנה, הודעה על כך שב-1 ביוני 2019 הקצבאות של כרבע מיליון גמלאים יקוצצו בכ-1.3%, שמהווים כ-1,000 שקלים לקשיש בשנה. זאת בשל הגירעונות הכבדים שהצטברו כתוצאה מאי-העלאת גיל הפרישה של נשים מ-62 ל-64, כפי שסוכם בעבר. עוד נמסר כי גם מי שיוציא את כספו לפני חודש יוני לא יוכל להימנע מהקיצוץ המתוכנן וסכום המשיכה שלו יופחת בהתאם.
האם המעסיק אחראי לקיומו של ביטוח אובדן כושר עבודה של עובדיו?
ב20/08/18 ניתן פסק דין תקדימי על ידי השופטת ורדה וירט-לבנה מבית הדין הארצי לעבודה, בעניין לנדסברג נ' גל-רוב יועצים בע"מ ואח' (ע"ע 7241-10-15), בו דחה בית הדין הארצי את ערעורה של עובדת שצורפה להסדר פנסיוני במסגרת עבודתה בביטוח מנהלים ללא ביטוח אכ"ע ונגרם לה אירוע נכות (אשר לו הייתה מבוטחת בביטוח הכולל רכיב אכ"ע, הייתה זכאית לתגמולי ביטוח).
בעניין זה, אשר צורפה לו גם עמדת היועמ"ש לממשלה, נשיאות הארגונים העסקיים וההסתדרות הארצית, פסק בית הדין כי "...עובד רשאי לבחור מוצר פנסיוני שאינו כולל ביטוח אובדן כושר עבודה, ועל המעסיק חל איסור להתערב בבחירה זו...", וכן אף העביר ביקורת על בחירת העובדת שלא לרכוש ביטוח אלא מסלול מוטה חיסכון במילים הבאות: "...לאחר שהמערערת העדיפה אפיק פנסיוני זה על פני קרן פנסיה מקיפה, הרי שהמערערת אינה יכולה להבנות מהטענה כי על החברה מוטלת חובה לבטח אותה במסלול ביטוח פנסיוני הכולל ביטוח בגין אובדן כושר עבודה" (כל ההדגשות כאן ובהמשך אינן במקור).
בשולי הדברים, פסקי דין של בית הדין הארצי ניתנים, ככלל, לערעור ב'גלגול שלישי' במסגרת בג"ץ, אולם בשל מתן העמדות ופניית בית הדין לגורמים קובעי המדיניות, נראה על פניו כי פסק דין זה אינו נתון לבחינה מחודשת, לפחות לא בעת הקרובה.
יודגש, כי באותו עניין ההסדרים החוקיים שחלו על הצדדים ליחסי העבודה נקבעו להיות על פי הדין הכללי (חוק הגמל ובפרט סעיף 20 לו בדבר זכות בחירת העובד, וכן צו ההרחבה לביטוח פנסיוני חובה המקיף במשק, כפי שחל מיום 01.01.2008); אף על פי כן, וככל שהמקרה הנדון שם התרחש לפני תיקוני צו ההרחבה האחרונים (בשנים 2014 ו-2016), צוין כי אין באותם תיקונים כדי לשנות מקביעתו העקרונית והתקדימית של פסק דין זה. לעניין הוספת סעיף 20(א3) לחוק הגמל לאחר התרחשות האירועים נשוא פסק הדין, ראה בסוף מכתבי זה.
בית הדין הדגיש את שינויי החקיקה מאז רפורמת בכר בכל הנוגע לאפשרות של העובד לקבל ייעוץ מקצועי מבעלי רשיון, ובתוך כך לקבל החלטה מושכלת אודות מסלול הביטוח הפנסיוני שייערך עבורו במסגרת עבודתו ובכלל, לרבות החובה של בעלי הרשיון להתאים את הייעוץ או השיווק הפנסיוני לנתוני ומטרותיו של אותו לקוח (סעיף 12 לחוק הייעוץ), ומצא כי "למעשה ישנו הסדר מאזן שיצר המחוקק, כך שלצד האחריות והבלעדיות שהועברה לידי העובד בבחירת המוצרים הפנסיונים, הקנה המחוקק במסגרת חוק הייעוץ את הכלים שיאפשרו לעובד בחירה מושכלת המתאימה לנסיבותיו".
לאחר שסקר בית הדין הארצי את ההיסטוריה החקיקתית של חוקי הפיקוח מאז שנת 2005, וכן את צו ההרחבה לביטוח פנסיוני חובה על גלגוליו השונים, מצא בית הדין לנכון כי מדובר בעניין שבבחירת העובד באופן מוחלט (וכלשון פסק הדין: "...עקרון חופש הבחירה המלא שניתן לעובד לקביעת סוג המוצר הפנסיוני המועדף עליו הוא עקרון יסוד בדיני הפנסיה"), ואילו כל מעורבות מצד המעסיק פסולה כל שכן "...בעצם המעורבות של המעסיק בבחירת הכיסויים הביטוחיים, יש פגיעה לא רק באוטונומיה של העובד אלא גם בפרטיותו"; וממשיך: "...לעובד אין סיבה לתת הסברים למעסיק מדוע בחר בדרך כזו או אחרת, ולמעסיק אין זכות לחסום בחירה שאינה נראית לו".
לדברי בית הדין, מרגע שהעובד בחר את בחירתו לגבי סוג המוצר הפנסיוני, "...למעסיק אסור להתערב במה שנעשה עם כספי הפנסיה שאותם הוא מעביר לקרן עבור העובד, כאשר מבחינתו של המעסיק עניין זה צריך להיות בבחינת 'שגר ושכח'".
כך נפסק בעניין תקדימי זה, ובשונה מעמדת ההסתדרות הנחרצת (לפיה, כמובן, לא ניתן לוותר על כיסויים ביטוחיים למקרה אבדן כושר או מוות אף ברצון העובד), כי סעיף 20 לחוק הגמל אשר גובר על הוראת צו ההרחבה, מקנה לעובד זכות בחירה להצטרף להסדר של ביטוח מנהלים (ולא קרן פנסיה מקיפה) בהיעדר מרכיב ביטוחי המשולם מתוך כספי התגמולים, ואילו "...אין לקבל מצב שבו מעסיק מונע מעובד להצטרף לקופת גמל מסוימת או לממש תנאי הצטרפות לקופת גמל מסוימת שהוסכמו בין קופת הגמל לבין אותו עובד" מכוחו של סעיף 20 הנ"ל.
בית הדין ציין בשולי הדברים, כי הוראתו של סעיף 20 לחוק הגמל גוברת על צו ההרחבה, הן בשל האמור בסעיף-קטן (א) שבו ("...והכל אף אם נאמר אחרת בדין או בהסכם") והן בשל היותו בעל אפיק אכיפה פלילי לפי סעיף 49(א) לאותו החוק בגין הפרת זכות הבחירה של העובד; עוד ציין בית הדין, כי במקרה שבו החובה לבטח את העובד במסלול פנסיוני הכולל ביטוח אכ"ע מנוגדת לבחירת העובד, אין בצו ההרחבה כדי ללמד מהו הדין הקובע.
אציין לסיום, כי בפיסקה 67 לפסק הדין הזכיר בית הדין הארצי כי סעיף 20 לחוק הגמל תוקן פעם נוספת גם בתיקון מס' 16 – אשר הוסיף את סעיף-קטן (א3) שחוקק בהתאם לצו ההרחבה מ-2016 בדבר הגדלת ההפרשות לפנסיה, במסגרתו (סעיף 20(א3) לחוק הגמל) נקבע כי אם קיימת חובה לפי הסכם קיבוצי או אישי (קרי, "בדין או בהסכם") לרכוש לעובד גם ביטוח להבטחת שכרו בשיעור 75% או עד 2.5% ('ביטוח מועדף' כלשון הסעיף), שאז "לא יראו בהתניה כאמור התניה של מעסיק לגבי שיעור ההפקדה בעד עובד לסוג מסוים של קופות..." לפי סעיף 20(א) לחוק ובלבד שהעובד יהיה זכאי להפרשה בשיעור 6.5% לפחות מתגמולי מעסיק (החל מיום 01/01/17) – אולם סעיף-קטן זה חוקק רק לאחר קרות האירועים נשוא הערעור שביסוד פסק דין זה, ואילו בית הדין לא התייחס כלל לשאלת חלותו או המתח שבין אותו סעיף-קטן לבין זכות הבחירה הכללית שבסעיף 20(א) לחוק; כך שכל שנותר הוא האמירה הכללית בדבר סעיף 20 לחוק אשר לדידו של בית הדין נועד "...לאפשר לעובד לבחור את מוצר החיסכון הפנסיוני שבו הוא מעוניין להפקיד את תשלומיו ואת תשלומי מעסיקו, ללא שהמעסיק יוכל להגביל אותו בעניין זה, והכל על מנת שהעובד יוכל להתאים את מוצר החיסכון הפנסיוני לצרכיו ולמקסם את תועלתו".
בברכה,
יניב גל, עו"ד
גל ושות', עורכי דין
רחוב ז'בוטינסקי 7, רמת גן 5252007
מגדל משה אביב, קומה 19
טל' 03-635-0202 ; פקס' 03-635-0242 ; נייד 054-458-3977
בעניין זה, אשר צורפה לו גם עמדת היועמ"ש לממשלה, נשיאות הארגונים העסקיים וההסתדרות הארצית, פסק בית הדין כי "...עובד רשאי לבחור מוצר פנסיוני שאינו כולל ביטוח אובדן כושר עבודה, ועל המעסיק חל איסור להתערב בבחירה זו...", וכן אף העביר ביקורת על בחירת העובדת שלא לרכוש ביטוח אלא מסלול מוטה חיסכון במילים הבאות: "...לאחר שהמערערת העדיפה אפיק פנסיוני זה על פני קרן פנסיה מקיפה, הרי שהמערערת אינה יכולה להבנות מהטענה כי על החברה מוטלת חובה לבטח אותה במסלול ביטוח פנסיוני הכולל ביטוח בגין אובדן כושר עבודה" (כל ההדגשות כאן ובהמשך אינן במקור).
בשולי הדברים, פסקי דין של בית הדין הארצי ניתנים, ככלל, לערעור ב'גלגול שלישי' במסגרת בג"ץ, אולם בשל מתן העמדות ופניית בית הדין לגורמים קובעי המדיניות, נראה על פניו כי פסק דין זה אינו נתון לבחינה מחודשת, לפחות לא בעת הקרובה.
יודגש, כי באותו עניין ההסדרים החוקיים שחלו על הצדדים ליחסי העבודה נקבעו להיות על פי הדין הכללי (חוק הגמל ובפרט סעיף 20 לו בדבר זכות בחירת העובד, וכן צו ההרחבה לביטוח פנסיוני חובה המקיף במשק, כפי שחל מיום 01.01.2008); אף על פי כן, וככל שהמקרה הנדון שם התרחש לפני תיקוני צו ההרחבה האחרונים (בשנים 2014 ו-2016), צוין כי אין באותם תיקונים כדי לשנות מקביעתו העקרונית והתקדימית של פסק דין זה. לעניין הוספת סעיף 20(א3) לחוק הגמל לאחר התרחשות האירועים נשוא פסק הדין, ראה בסוף מכתבי זה.
בית הדין הדגיש את שינויי החקיקה מאז רפורמת בכר בכל הנוגע לאפשרות של העובד לקבל ייעוץ מקצועי מבעלי רשיון, ובתוך כך לקבל החלטה מושכלת אודות מסלול הביטוח הפנסיוני שייערך עבורו במסגרת עבודתו ובכלל, לרבות החובה של בעלי הרשיון להתאים את הייעוץ או השיווק הפנסיוני לנתוני ומטרותיו של אותו לקוח (סעיף 12 לחוק הייעוץ), ומצא כי "למעשה ישנו הסדר מאזן שיצר המחוקק, כך שלצד האחריות והבלעדיות שהועברה לידי העובד בבחירת המוצרים הפנסיונים, הקנה המחוקק במסגרת חוק הייעוץ את הכלים שיאפשרו לעובד בחירה מושכלת המתאימה לנסיבותיו".
לאחר שסקר בית הדין הארצי את ההיסטוריה החקיקתית של חוקי הפיקוח מאז שנת 2005, וכן את צו ההרחבה לביטוח פנסיוני חובה על גלגוליו השונים, מצא בית הדין לנכון כי מדובר בעניין שבבחירת העובד באופן מוחלט (וכלשון פסק הדין: "...עקרון חופש הבחירה המלא שניתן לעובד לקביעת סוג המוצר הפנסיוני המועדף עליו הוא עקרון יסוד בדיני הפנסיה"), ואילו כל מעורבות מצד המעסיק פסולה כל שכן "...בעצם המעורבות של המעסיק בבחירת הכיסויים הביטוחיים, יש פגיעה לא רק באוטונומיה של העובד אלא גם בפרטיותו"; וממשיך: "...לעובד אין סיבה לתת הסברים למעסיק מדוע בחר בדרך כזו או אחרת, ולמעסיק אין זכות לחסום בחירה שאינה נראית לו".
לדברי בית הדין, מרגע שהעובד בחר את בחירתו לגבי סוג המוצר הפנסיוני, "...למעסיק אסור להתערב במה שנעשה עם כספי הפנסיה שאותם הוא מעביר לקרן עבור העובד, כאשר מבחינתו של המעסיק עניין זה צריך להיות בבחינת 'שגר ושכח'".
כך נפסק בעניין תקדימי זה, ובשונה מעמדת ההסתדרות הנחרצת (לפיה, כמובן, לא ניתן לוותר על כיסויים ביטוחיים למקרה אבדן כושר או מוות אף ברצון העובד), כי סעיף 20 לחוק הגמל אשר גובר על הוראת צו ההרחבה, מקנה לעובד זכות בחירה להצטרף להסדר של ביטוח מנהלים (ולא קרן פנסיה מקיפה) בהיעדר מרכיב ביטוחי המשולם מתוך כספי התגמולים, ואילו "...אין לקבל מצב שבו מעסיק מונע מעובד להצטרף לקופת גמל מסוימת או לממש תנאי הצטרפות לקופת גמל מסוימת שהוסכמו בין קופת הגמל לבין אותו עובד" מכוחו של סעיף 20 הנ"ל.
בית הדין ציין בשולי הדברים, כי הוראתו של סעיף 20 לחוק הגמל גוברת על צו ההרחבה, הן בשל האמור בסעיף-קטן (א) שבו ("...והכל אף אם נאמר אחרת בדין או בהסכם") והן בשל היותו בעל אפיק אכיפה פלילי לפי סעיף 49(א) לאותו החוק בגין הפרת זכות הבחירה של העובד; עוד ציין בית הדין, כי במקרה שבו החובה לבטח את העובד במסלול פנסיוני הכולל ביטוח אכ"ע מנוגדת לבחירת העובד, אין בצו ההרחבה כדי ללמד מהו הדין הקובע.
אציין לסיום, כי בפיסקה 67 לפסק הדין הזכיר בית הדין הארצי כי סעיף 20 לחוק הגמל תוקן פעם נוספת גם בתיקון מס' 16 – אשר הוסיף את סעיף-קטן (א3) שחוקק בהתאם לצו ההרחבה מ-2016 בדבר הגדלת ההפרשות לפנסיה, במסגרתו (סעיף 20(א3) לחוק הגמל) נקבע כי אם קיימת חובה לפי הסכם קיבוצי או אישי (קרי, "בדין או בהסכם") לרכוש לעובד גם ביטוח להבטחת שכרו בשיעור 75% או עד 2.5% ('ביטוח מועדף' כלשון הסעיף), שאז "לא יראו בהתניה כאמור התניה של מעסיק לגבי שיעור ההפקדה בעד עובד לסוג מסוים של קופות..." לפי סעיף 20(א) לחוק ובלבד שהעובד יהיה זכאי להפרשה בשיעור 6.5% לפחות מתגמולי מעסיק (החל מיום 01/01/17) – אולם סעיף-קטן זה חוקק רק לאחר קרות האירועים נשוא הערעור שביסוד פסק דין זה, ואילו בית הדין לא התייחס כלל לשאלת חלותו או המתח שבין אותו סעיף-קטן לבין זכות הבחירה הכללית שבסעיף 20(א) לחוק; כך שכל שנותר הוא האמירה הכללית בדבר סעיף 20 לחוק אשר לדידו של בית הדין נועד "...לאפשר לעובד לבחור את מוצר החיסכון הפנסיוני שבו הוא מעוניין להפקיד את תשלומיו ואת תשלומי מעסיקו, ללא שהמעסיק יוכל להגביל אותו בעניין זה, והכל על מנת שהעובד יוכל להתאים את מוצר החיסכון הפנסיוני לצרכיו ולמקסם את תועלתו".
בברכה,
יניב גל, עו"ד
גל ושות', עורכי דין
רחוב ז'בוטינסקי 7, רמת גן 5252007
מגדל משה אביב, קומה 19
טל' 03-635-0202 ; פקס' 03-635-0242 ; נייד 054-458-3977
עוד כמה סיבות להפריש 2% אחוז נוספים לפנסיה
שוק הפנסיוני לעיתים הינו סבך לא פשוט לאזרח ממוצע, עם זאת על כל אדם שחוסך לגיל הפרישה, בין אם בקרן פנסיה, בביטוח מנהלים או בקופת גמל יש להבין את עקרונותיו ולנצל את היתרונות היחסיים שניתנים לחוסכים ע"י המדינה.
נכון להיום, תקרת ההפקדה המזכה של תגמולי העובד הינה 7.0%, כאשר רובו של ציבור החוסכים מפריש 5.0% בלבד. ישנם מספר יתרונות בהגדלת שיעור הפרשת ב 2.0% נוספים.
1. הגדלת חיסכון פנסיוני כולל לעת גיל הפרישה: הגדלת שיעור הפרשות תגמולי העובד עשויה להגדיל את גובה הצבירה לגיל הפרישה בצורה מהותית.לדוגמא, אדם בן 30 עם שכר פנסיוני של 7,000 ₪ שיגדיל את הפרשותיו לתגמולי העובד מ 5% ל 7% ויפרוש בגיל 65, יגדיל את חסכונו הפנסיוני ב כ120,000 ₪, תמורת הפקדה חודשית בסך 91 ₪ בלבד, כמובן שדחיית גיל הפרישה יגדיל את גובה החיסכון. (הפקדה של 2% משכר 7,000 ₪ זה 140 ₪, בניכוי החזר של 35% כמפורט בסעיף 2 לעיל).הנחות חישוב: תשואה צפויה ריאלית שנתית של 4.26% (למרות שהתשואה הריאלית הממוצעת בקרנות פנסיה חדשות ב10 שנים אחרונות הייתה כ6%) , דמי ניהול מפרמיה 6% ומצבירה 0.50%. שכר לא גדל ריאלית עד גיל הפרישה (הצמדה למדד בלבד).
2. הטבות מס: זיכוי לפי סעיף 45 א' על הפקדה לתגמולי העובד.אחד הכלים של המדינה להניע את הציבור לחסוך לגילהפרישה הינו הטבת מס על הפקדות לכספי הפנסיה, ולכן יש לנצל הטבה זו באופן מרבי. גובה הזיכוי המקסימאלי בשנת 2010 הינו 198 ₪ (8,100 * 7.0% * 35%). לדוגמא, אותו אדם בן 30 עם שכר פנסיוני של 7,000 ₪ שיגדיל את הפרשותיו לתגמולי העובד מ 5% ל 7%, יקבל תוספת ריאלית למשכורת נטו שלו בגין כל תקופת חסכון של 35 שנים בסך של כ 21,000 ₪.
3. פטור ממס רווחי הון על כספי החיסכון הפנסיוני: נכון להיום כל אזרח שחוסך באמצעות במכשירי חיסכון כמו קרנות נאמנות, פיקדונות בנקאים ועוד מחויב בתשלום מס רווחי הון בשיעור 20% על הרווחים הריאליים. בדוגמא שנתתי בסעיף 1 לעיל, אדם בן 30 שהיה חוסך באופן עצמאי סכום בשיעור 2% משכרו הפנסיוני היה משלם מס רווחי הון של כ 9,000 ₪, בנוסף לכך, הוא גם לא היה נהנה מזיכוי בשיעור 35% לפי סעיף 45 א' שהיה מגדיל את משכורתו נטו בגין כל הפקדה.
שלושת היתרונות שתיארתי לעיל מצביעים על הכדאיות בהגדלת הפרשת תגמולי עובד ב 2% נוספים.
עם זאת, כל חלופה נמדדת אל מול אלטרנטיבה, על כן בחנתי אפשרות להגדלת תגמולי העובד לטובת חיסכון פנסיוני אל מול אלטרנטיבה סבירה שהיא חסכון של 2% באופן עצמאי באמצעות תוכנית חיסכון כמו קרנות נאמנות או פיקדון בנקאי וכד'.
שתי החלופות שהשוויתי הינן:
א. הפקדה של 2% נוספים לחיסכון פנסיוני.
ב. הפקדה של 2% נוספים לתוכנית חיסכון שמנוהלת באופן עצמאי.
הטבלה הבאה מראה את היתרון היחסי שגלום בהפקדת 2% הנוספים לטובת חיסכון הפנסיוני.
רכיבים להשוואה חלופה א' חלופה ב'
צבירה לגיל הפרישה 118,801 103,819
זיכוי כולל לפי סעיף 45 א' 21,168 0
מס רווחי הון 0 -9,004
סה"כ 139,970 94,815
הפרש לטובת חלופה א' 45,154
מכאן, ניתוב 2% להפקדה בחלופה א' מגדיל את ערך הכסף ב 48% ביחס לחלופה ב', בנוסף היא מגדילה את הצבירה לגיל הפרישה ב כ 11%.
כלל אצבע נוסף שניתן לזכור הוא שהגדלת הפקדה לתגמולי העובד בשיעור 2% לכל 1,000 ₪ שכר הפנסיוני, עבור אדם בן 30 שיפרוש בגיל 65, תביא לתוספת צבירה של כ 17,000 ₪ (ובשוטף העובד ייהנה מזיכוי של כ 3,000 ₪ נוספים).
אלכסיי טרקשינסקי
27 באוקטובר 2013
נכון להיום, תקרת ההפקדה המזכה של תגמולי העובד הינה 7.0%, כאשר רובו של ציבור החוסכים מפריש 5.0% בלבד. ישנם מספר יתרונות בהגדלת שיעור הפרשת ב 2.0% נוספים.
1. הגדלת חיסכון פנסיוני כולל לעת גיל הפרישה: הגדלת שיעור הפרשות תגמולי העובד עשויה להגדיל את גובה הצבירה לגיל הפרישה בצורה מהותית.לדוגמא, אדם בן 30 עם שכר פנסיוני של 7,000 ₪ שיגדיל את הפרשותיו לתגמולי העובד מ 5% ל 7% ויפרוש בגיל 65, יגדיל את חסכונו הפנסיוני ב כ120,000 ₪, תמורת הפקדה חודשית בסך 91 ₪ בלבד, כמובן שדחיית גיל הפרישה יגדיל את גובה החיסכון. (הפקדה של 2% משכר 7,000 ₪ זה 140 ₪, בניכוי החזר של 35% כמפורט בסעיף 2 לעיל).הנחות חישוב: תשואה צפויה ריאלית שנתית של 4.26% (למרות שהתשואה הריאלית הממוצעת בקרנות פנסיה חדשות ב10 שנים אחרונות הייתה כ6%) , דמי ניהול מפרמיה 6% ומצבירה 0.50%. שכר לא גדל ריאלית עד גיל הפרישה (הצמדה למדד בלבד).
2. הטבות מס: זיכוי לפי סעיף 45 א' על הפקדה לתגמולי העובד.אחד הכלים של המדינה להניע את הציבור לחסוך לגילהפרישה הינו הטבת מס על הפקדות לכספי הפנסיה, ולכן יש לנצל הטבה זו באופן מרבי. גובה הזיכוי המקסימאלי בשנת 2010 הינו 198 ₪ (8,100 * 7.0% * 35%). לדוגמא, אותו אדם בן 30 עם שכר פנסיוני של 7,000 ₪ שיגדיל את הפרשותיו לתגמולי העובד מ 5% ל 7%, יקבל תוספת ריאלית למשכורת נטו שלו בגין כל תקופת חסכון של 35 שנים בסך של כ 21,000 ₪.
3. פטור ממס רווחי הון על כספי החיסכון הפנסיוני: נכון להיום כל אזרח שחוסך באמצעות במכשירי חיסכון כמו קרנות נאמנות, פיקדונות בנקאים ועוד מחויב בתשלום מס רווחי הון בשיעור 20% על הרווחים הריאליים. בדוגמא שנתתי בסעיף 1 לעיל, אדם בן 30 שהיה חוסך באופן עצמאי סכום בשיעור 2% משכרו הפנסיוני היה משלם מס רווחי הון של כ 9,000 ₪, בנוסף לכך, הוא גם לא היה נהנה מזיכוי בשיעור 35% לפי סעיף 45 א' שהיה מגדיל את משכורתו נטו בגין כל הפקדה.
שלושת היתרונות שתיארתי לעיל מצביעים על הכדאיות בהגדלת הפרשת תגמולי עובד ב 2% נוספים.
עם זאת, כל חלופה נמדדת אל מול אלטרנטיבה, על כן בחנתי אפשרות להגדלת תגמולי העובד לטובת חיסכון פנסיוני אל מול אלטרנטיבה סבירה שהיא חסכון של 2% באופן עצמאי באמצעות תוכנית חיסכון כמו קרנות נאמנות או פיקדון בנקאי וכד'.
שתי החלופות שהשוויתי הינן:
א. הפקדה של 2% נוספים לחיסכון פנסיוני.
ב. הפקדה של 2% נוספים לתוכנית חיסכון שמנוהלת באופן עצמאי.
הטבלה הבאה מראה את היתרון היחסי שגלום בהפקדת 2% הנוספים לטובת חיסכון הפנסיוני.
רכיבים להשוואה חלופה א' חלופה ב'
צבירה לגיל הפרישה 118,801 103,819
זיכוי כולל לפי סעיף 45 א' 21,168 0
מס רווחי הון 0 -9,004
סה"כ 139,970 94,815
הפרש לטובת חלופה א' 45,154
מכאן, ניתוב 2% להפקדה בחלופה א' מגדיל את ערך הכסף ב 48% ביחס לחלופה ב', בנוסף היא מגדילה את הצבירה לגיל הפרישה ב כ 11%.
כלל אצבע נוסף שניתן לזכור הוא שהגדלת הפקדה לתגמולי העובד בשיעור 2% לכל 1,000 ₪ שכר הפנסיוני, עבור אדם בן 30 שיפרוש בגיל 65, תביא לתוספת צבירה של כ 17,000 ₪ (ובשוטף העובד ייהנה מזיכוי של כ 3,000 ₪ נוספים).
אלכסיי טרקשינסקי
27 באוקטובר 2013
בקשה לייצוגית: העברת כספי פיצויים למעסיק בניגוד לצו פנסיה חובה
עמיתה במבטחים החדשה הגישה לבית הדין האזורי לעבודה בקשה לאישור תביעה ייצוגית, בטענה כי קרן הפנסיה העבירה למעסיק את כספי הפיצויים
מאת: מערכת עדיף 22/12/2014 10:00
תביעה ובקשה לאישורה כייצוגית הוגשה בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע נגד מנורה מבטחים פנסיה וגמל, בטענה כי בסמוך למועד שבו סיימה עמיתת מבטחים החדשה את עבודתה אצל מעסיקה, במרץ 2013, הודיעה לה קרן הפנסיה בכתב, כי המעסיק פנה אליה וביקש את החזר הפיצויים בטענה, שהוא זכאי להם. הקרן ציינה כי במידה ובתוך חודשיים לא יוצג מסמך המלמד על כך שהוגשה תביעה בעניין הזכאות לכספי הפיצויים הצבורים בחשבו, או לחילופין אישור של המעסיק בדבר חזרתו מהבקשה, תחזיר קרן הפנסיה את כספי הפיצויים למעסיק.
בקשה לייצוגית: קרנות הפנסיה הוותיקות מעכבות העברות כספים
בתביעה נטען כי עקב העובדה שלא נקבעה בחוק תקופת זמן למשיכת כספים שלא על דרך הקצבה, מעכבות מבטחים וקג"מ את הבקשות לפדיון הכספים
העמיתה לא הגישה תביעה לבית הדין לעבודה, שכן היא סברה שהיא זכאית לכספי הפיצויים לאור היותה כפופה, לטענתה, לצו הרחבה פנסיית חובה, אשר בהתאם לסעיף 8 קובע כי כספי רכיב הפיצויים לא ניתנים להחזר למעביד למעט במקרים חריגים, שלא התקיימו לטענתה בעניינה. במקום להגיש תביעה, בחרה העמיתה לשלוח מכתב אל קרן הפנסיה, ובו הביעה התנגדותה להחזרת כספי הפיצויים למעסיק מטעמים אלו, אך קרן הפנסיה החזירה את כספי הפיצויים למעסיק.
הקבוצה אותה מבקשת העמיתה לייצג הינה כל מי שהיו מבוטחים בקרן הפנסיה שבניהול מנורה מבטחים החל מינואר 2008, על פי צו הרחבה פנסיה חובה, שלא חל עליהם הסכם קיבוצי, שסיימו את עבודתם במועד כלשהו בשבע השנים האחרונות ושעונים על התנאים המצטברים הבאים: מעסיקם דרש להחזיר לו את רכיב הפיצויים; מעסיקם לא הציג בפני קרן הפנסיה פסק דין השולל את זכאותם לפיצויים; קרן הפנסיה דרשה מהם להמציא פסק דין על זכאותם או הוכחה על הגשת התביעה על ידם בתוך 60 ימים מיום פנייתה אליהם; הם לא המציאו כתב תביעה שכזה או פסק דין; קרן הפנסיה השיבה למעסיק את רכיב הפיצויים.
עילות התביעה הנטענות נגד קרן הפנסיה הן הפרת צו הרחבה פנסיה חובה והפרת חוזר גמל.
על פי כתב התביעה, הנזק הישיר שנגרם לעמיתה, הוערך על ידה בסך של כ-18 אלף שקלים. הנזק שנגרם לחברי הקבוצה זהה בטיבו לנזקיה של המבקשת, אך אין ביכולתה להעריך את היקפו בשלב זה, בין היתר, לאור העובדה שאין בידי המבקשת להעריך את מספר חברי הקבוצה.
הסעדים המבוקשים על ידי המבקשת הם, בין היתר: תשלום מלוא רכיב סכום הפיצויים שהושב על ידי המשיבה למעסיקים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית; פסיקת שכר טרחה למבקשת ולעורכי הדין המייצגים.
ממנורה מבטחים נמסר בהודעה כי בשל העובדה שהבקשה הוגשה בימים אלו, לא ניתן, בשלב זה, להעריך את סיכוייה והסיכויים לאישורה כתובענה ייצוגית.
מאת: מערכת עדיף 22/12/2014 10:00
תביעה ובקשה לאישורה כייצוגית הוגשה בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע נגד מנורה מבטחים פנסיה וגמל, בטענה כי בסמוך למועד שבו סיימה עמיתת מבטחים החדשה את עבודתה אצל מעסיקה, במרץ 2013, הודיעה לה קרן הפנסיה בכתב, כי המעסיק פנה אליה וביקש את החזר הפיצויים בטענה, שהוא זכאי להם. הקרן ציינה כי במידה ובתוך חודשיים לא יוצג מסמך המלמד על כך שהוגשה תביעה בעניין הזכאות לכספי הפיצויים הצבורים בחשבו, או לחילופין אישור של המעסיק בדבר חזרתו מהבקשה, תחזיר קרן הפנסיה את כספי הפיצויים למעסיק.
בקשה לייצוגית: קרנות הפנסיה הוותיקות מעכבות העברות כספים
בתביעה נטען כי עקב העובדה שלא נקבעה בחוק תקופת זמן למשיכת כספים שלא על דרך הקצבה, מעכבות מבטחים וקג"מ את הבקשות לפדיון הכספים
העמיתה לא הגישה תביעה לבית הדין לעבודה, שכן היא סברה שהיא זכאית לכספי הפיצויים לאור היותה כפופה, לטענתה, לצו הרחבה פנסיית חובה, אשר בהתאם לסעיף 8 קובע כי כספי רכיב הפיצויים לא ניתנים להחזר למעביד למעט במקרים חריגים, שלא התקיימו לטענתה בעניינה. במקום להגיש תביעה, בחרה העמיתה לשלוח מכתב אל קרן הפנסיה, ובו הביעה התנגדותה להחזרת כספי הפיצויים למעסיק מטעמים אלו, אך קרן הפנסיה החזירה את כספי הפיצויים למעסיק.
הקבוצה אותה מבקשת העמיתה לייצג הינה כל מי שהיו מבוטחים בקרן הפנסיה שבניהול מנורה מבטחים החל מינואר 2008, על פי צו הרחבה פנסיה חובה, שלא חל עליהם הסכם קיבוצי, שסיימו את עבודתם במועד כלשהו בשבע השנים האחרונות ושעונים על התנאים המצטברים הבאים: מעסיקם דרש להחזיר לו את רכיב הפיצויים; מעסיקם לא הציג בפני קרן הפנסיה פסק דין השולל את זכאותם לפיצויים; קרן הפנסיה דרשה מהם להמציא פסק דין על זכאותם או הוכחה על הגשת התביעה על ידם בתוך 60 ימים מיום פנייתה אליהם; הם לא המציאו כתב תביעה שכזה או פסק דין; קרן הפנסיה השיבה למעסיק את רכיב הפיצויים.
עילות התביעה הנטענות נגד קרן הפנסיה הן הפרת צו הרחבה פנסיה חובה והפרת חוזר גמל.
על פי כתב התביעה, הנזק הישיר שנגרם לעמיתה, הוערך על ידה בסך של כ-18 אלף שקלים. הנזק שנגרם לחברי הקבוצה זהה בטיבו לנזקיה של המבקשת, אך אין ביכולתה להעריך את היקפו בשלב זה, בין היתר, לאור העובדה שאין בידי המבקשת להעריך את מספר חברי הקבוצה.
הסעדים המבוקשים על ידי המבקשת הם, בין היתר: תשלום מלוא רכיב סכום הפיצויים שהושב על ידי המשיבה למעסיקים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית; פסיקת שכר טרחה למבקשת ולעורכי הדין המייצגים.
ממנורה מבטחים נמסר בהודעה כי בשל העובדה שהבקשה הוגשה בימים אלו, לא ניתן, בשלב זה, להעריך את סיכוייה והסיכויים לאישורה כתובענה ייצוגית.
כספי פיצויים כמרכיב משמעותי בפנסיה - כיצד תמנע פגיעה של 45% בפנסיה שלך
שנת 2008 נפתחה במהפכה בזכות צו הרחבה לביטוח פנסיה מקיף במשק אשר מבטיח שלכל עובד במדינת ישראל תהיה פנסיה ממנה יוכל להתקיים בכבוד בגיל הפרישה. עם החלת צו ההרחבה, הצטרפו למעגל הזכאים לתוכניות חיסכון פנסיוני כמיליון איש בישראל.
במסגרת צו ההרחבה, כספי הפיצויים המופקדים בתוכנית על שם העובד, מובטחים לו גם אם ייבחר להתפטר מיוזמתו. אמנם מדובר רק בחלק מסך כספי הפיצויים שהיה העובד מקבל לו פוטר, אך גם חלק זה תורם לא מעט לסך החיסכון הפנסיוני של העובד ממנו יתקיים לאחר פרישה לגמלאות.
כספי פיצויים כמרכיב משמעותי בפנסיה
כספי פיצויים (אם לא נוגעים בהם), מהווים מרכיב משמעותי מכלל כספי החיסכון לפנסיה ועד לגובה 45% מהם. החיסכון הפנסיוני שלנו מורכב בדרך כלל מהפרשות מעסיק של - 8.33% משכרנו החודשי למרכיב הפיצויים, 5% למרכיב התגמולים ואנו מצידנו מוסיפים 5% למרכיב תגמולי העובד. הפרשה חודשית זו של 18.33% משכרנו מהווה את הבסיס לחיסכון הפנסיוני שלנו. מכיוון שמרכיב הפיצויים בעוגה כולה הוא 45%, אזי 45% מהפנסיה שלנו מקורה בכספי הפיצויים. כיסוי ביטוחי הנרכש במסגרת החיסכון הפנסיוני ממומן מכספי התגמולים בלבד ולכן, חלקו של מרכיב הפיצויים בחיסכון גבוה אף יותר.
מחיר הפיתוי
עובדים רבים אשר עוזבים מקום עבודה וזכאים לקבל את כספי הפיצויים לידיהם, מנצלים הזדמנות זו לקבלת סכום כסף גדול פטור ממס. יש לזכור כי בבואנו לפרוש לפנסיה, הפנסיה החודשית אותה נקבל נגזרת באופן ישיר מסך הכספים הצבורים בתוכנית ואין זה משנה כלל אם מדובר בכספים שהיו במקורם כספי פיצויים או כספי תגמולים. לפיכך, עובד שימשוך את כספי הפיצויים שלו לאורך הדרך, ייהנה מחצי מהקצבה ברוטו אותה היה מקבל, אילו השאיר את כספי הפיצויים עד למועד הפרישה.
כמה פנסיה תהיה לנו?
לצערנו, הידע הקיים אצל רוב הציבור בנוגע לחיסכון הפנסיוני שלו לוקה בחסר. מחקרים שנעשו בנושא העלו כי אחוז ניכר מהאוכלוסייה עדיין מאמין כי הפנסיה שלו תהיה כ- 70% ממשכורתו האחרונה, עובדה שלא נכונה כבר 13 שנה. עליה בתוחלת החיים והעובדה כי הפנסיה בפועל היא תוצאה ישירה של היקף החיסכון הפנסיוני שנצבר, גרמו לכך כי אנשים פורשים לפנסיה ונאלצים לרדת ברמת חייהם בגלל חיסכון נמוך מדי.
ניקח לדוגמה אדם שהחל לחסוך בגיל 30 ממשכורת של 10,000₪. הפנסיה שלו, בהנחה שלא יפסיק לחסוך עד גיל 67 ולא ייפדה אף לא שקל אחד עד הפרישה, צפויה להיות כ 5,880 ₪ לחודש.
חוסך שכזה אשר בכל הזדמנות לאורך הדרך משך את כפי הפיצויים שלו, ייהנה מפנסיה של כ - 3,200 ₪ בלבד ( * הנחות החישוב מפורטות מטה )
חיסכון לפנסיה חשוב מאין כמוהו עבור כולנו. על כל אדם שרוצה להמשיך ליהנות מחייו מבלי להיות תלוי בקצבאות מדינה כמקור הכנסה בלעדי, לדאוג למחר כבר היום.
עד לאחרונה ההתמודדות עם הנושא הפנסיוני הרתיעה רבים והייתה נטייה לקחת את שהוצע עקב חוסר התמצאות. אפשר שכוחה הגדול של הרפורמה יהיה בכך שהוא יקל עלינו להתמצא באפשרויות העומדות לרשותנו, בכל הקשור לחיסכון פנסיוני. בכך ניקח אחריות על בחירותינו ועל עתידנו.
הנחות החישוב:
1.1. החיסכון מחושב לתקופה של שנים שלמות כאשר התשלום הוא חודשי ורציף לאורך כל התקופה.
1.2. החיסכון הפנסיוני מבוסס על תנאים של שכיר הנהנה מחיסכון פנסיוני בשיתוף עם המעסיק, כאשר שיעור ההפרשות לחיסכון הפנסיוני הינו 18.33% מהשכר החודשי.
1.3. הכספים ישארו בחיסכון הפנסיוני עד גיל הפרישה כפי שננקב במחשבון וכי לא יימשכו או יועברו במהלך התקופה כל כספים.
1.4. 85% מהתשלומים לתוכנית הפנסיונית יושקעו בחיסכון והיתרה מיועדת לרכישת כיסויים ביטוחיים ולדמי ניהול מהפרמיה השוטפת.
1.5. התשואה המחושבת על החיסכון הפנסיוני מבוססת על ריבית שנתית בשיעור של 4% בניכוי דמי ניהול של 1.25% (נטו – 2.7%) (שזהו שיעור ריבית ההמחשה כפי שמחוייב על-פי חוזר פרסום והמחשה בפוליסות ביטוח חיים ובריאות 2001/19) של המפקח על הביטוח. שיעור ריבית זה הינו להמחשה בלבד. שיעור הריבית האמור איננו מייצג בהכרח את שיעור הריבית שיש לקחת בחשבון. בפועל, שיעור הריבית איננו מובטח ורווחי ההשקעה והתמורה אינם מובטחים וקיימת אפשרות לתשואה שלילית. ייתכן והתוצאות בפועל תהיינה טובות או גרועות מהמוצג במחשבון.
1.6. התשלומים החודשיים לחיסכון הפנסיוני משולמים לאורך כל תקופת החיסכון עד לגיל הפרישה שצויין, ואין שינוי בסכום התשלומים החודשיים או בשיעורם.
1.7. אין שינוי עתידי של מדד המחירים לצרכן.
במסגרת צו ההרחבה, כספי הפיצויים המופקדים בתוכנית על שם העובד, מובטחים לו גם אם ייבחר להתפטר מיוזמתו. אמנם מדובר רק בחלק מסך כספי הפיצויים שהיה העובד מקבל לו פוטר, אך גם חלק זה תורם לא מעט לסך החיסכון הפנסיוני של העובד ממנו יתקיים לאחר פרישה לגמלאות.
כספי פיצויים כמרכיב משמעותי בפנסיה
כספי פיצויים (אם לא נוגעים בהם), מהווים מרכיב משמעותי מכלל כספי החיסכון לפנסיה ועד לגובה 45% מהם. החיסכון הפנסיוני שלנו מורכב בדרך כלל מהפרשות מעסיק של - 8.33% משכרנו החודשי למרכיב הפיצויים, 5% למרכיב התגמולים ואנו מצידנו מוסיפים 5% למרכיב תגמולי העובד. הפרשה חודשית זו של 18.33% משכרנו מהווה את הבסיס לחיסכון הפנסיוני שלנו. מכיוון שמרכיב הפיצויים בעוגה כולה הוא 45%, אזי 45% מהפנסיה שלנו מקורה בכספי הפיצויים. כיסוי ביטוחי הנרכש במסגרת החיסכון הפנסיוני ממומן מכספי התגמולים בלבד ולכן, חלקו של מרכיב הפיצויים בחיסכון גבוה אף יותר.
מחיר הפיתוי
עובדים רבים אשר עוזבים מקום עבודה וזכאים לקבל את כספי הפיצויים לידיהם, מנצלים הזדמנות זו לקבלת סכום כסף גדול פטור ממס. יש לזכור כי בבואנו לפרוש לפנסיה, הפנסיה החודשית אותה נקבל נגזרת באופן ישיר מסך הכספים הצבורים בתוכנית ואין זה משנה כלל אם מדובר בכספים שהיו במקורם כספי פיצויים או כספי תגמולים. לפיכך, עובד שימשוך את כספי הפיצויים שלו לאורך הדרך, ייהנה מחצי מהקצבה ברוטו אותה היה מקבל, אילו השאיר את כספי הפיצויים עד למועד הפרישה.
כמה פנסיה תהיה לנו?
לצערנו, הידע הקיים אצל רוב הציבור בנוגע לחיסכון הפנסיוני שלו לוקה בחסר. מחקרים שנעשו בנושא העלו כי אחוז ניכר מהאוכלוסייה עדיין מאמין כי הפנסיה שלו תהיה כ- 70% ממשכורתו האחרונה, עובדה שלא נכונה כבר 13 שנה. עליה בתוחלת החיים והעובדה כי הפנסיה בפועל היא תוצאה ישירה של היקף החיסכון הפנסיוני שנצבר, גרמו לכך כי אנשים פורשים לפנסיה ונאלצים לרדת ברמת חייהם בגלל חיסכון נמוך מדי.
ניקח לדוגמה אדם שהחל לחסוך בגיל 30 ממשכורת של 10,000₪. הפנסיה שלו, בהנחה שלא יפסיק לחסוך עד גיל 67 ולא ייפדה אף לא שקל אחד עד הפרישה, צפויה להיות כ 5,880 ₪ לחודש.
חוסך שכזה אשר בכל הזדמנות לאורך הדרך משך את כפי הפיצויים שלו, ייהנה מפנסיה של כ - 3,200 ₪ בלבד ( * הנחות החישוב מפורטות מטה )
חיסכון לפנסיה חשוב מאין כמוהו עבור כולנו. על כל אדם שרוצה להמשיך ליהנות מחייו מבלי להיות תלוי בקצבאות מדינה כמקור הכנסה בלעדי, לדאוג למחר כבר היום.
עד לאחרונה ההתמודדות עם הנושא הפנסיוני הרתיעה רבים והייתה נטייה לקחת את שהוצע עקב חוסר התמצאות. אפשר שכוחה הגדול של הרפורמה יהיה בכך שהוא יקל עלינו להתמצא באפשרויות העומדות לרשותנו, בכל הקשור לחיסכון פנסיוני. בכך ניקח אחריות על בחירותינו ועל עתידנו.
הנחות החישוב:
1.1. החיסכון מחושב לתקופה של שנים שלמות כאשר התשלום הוא חודשי ורציף לאורך כל התקופה.
1.2. החיסכון הפנסיוני מבוסס על תנאים של שכיר הנהנה מחיסכון פנסיוני בשיתוף עם המעסיק, כאשר שיעור ההפרשות לחיסכון הפנסיוני הינו 18.33% מהשכר החודשי.
1.3. הכספים ישארו בחיסכון הפנסיוני עד גיל הפרישה כפי שננקב במחשבון וכי לא יימשכו או יועברו במהלך התקופה כל כספים.
1.4. 85% מהתשלומים לתוכנית הפנסיונית יושקעו בחיסכון והיתרה מיועדת לרכישת כיסויים ביטוחיים ולדמי ניהול מהפרמיה השוטפת.
1.5. התשואה המחושבת על החיסכון הפנסיוני מבוססת על ריבית שנתית בשיעור של 4% בניכוי דמי ניהול של 1.25% (נטו – 2.7%) (שזהו שיעור ריבית ההמחשה כפי שמחוייב על-פי חוזר פרסום והמחשה בפוליסות ביטוח חיים ובריאות 2001/19) של המפקח על הביטוח. שיעור ריבית זה הינו להמחשה בלבד. שיעור הריבית האמור איננו מייצג בהכרח את שיעור הריבית שיש לקחת בחשבון. בפועל, שיעור הריבית איננו מובטח ורווחי ההשקעה והתמורה אינם מובטחים וקיימת אפשרות לתשואה שלילית. ייתכן והתוצאות בפועל תהיינה טובות או גרועות מהמוצג במחשבון.
1.6. התשלומים החודשיים לחיסכון הפנסיוני משולמים לאורך כל תקופת החיסכון עד לגיל הפרישה שצויין, ואין שינוי בסכום התשלומים החודשיים או בשיעורם.
1.7. אין שינוי עתידי של מדד המחירים לצרכן.
זוגיות - האם כדאי לאחד חשבונות בנק ?
חשבון בנק משותף לבני הזוג - סמל לזוגיות טובה או שריד לעידן שמרני, של זוגיות תלותית? יש אסכולה שרואה בניהול חשבון משותף מופת של שיתוף ואמון הדדי. אחרים טוענים שדווקא חשבון נפרד לכל אחד מבני הזוג מאפשר זוגיות יציבה יותר.
איחוד חשבונות הוא לא רק אקט סמלי, אלא יש לו השלכות מעשיות - כלכליות ואחרות - על החיים ועל הזוגיות. לפני ששוקלים לאחד את החשבונות, חשוב שתשאלו את עצמכם כמה שאלות חשובות: האם אתם סומכים זה על זה? האם הזוגיות שלכם יציבה? האם אתם מנהלים משק בית משותף? בהנחה שהשבתם בכנות ובחיוב על השאלות האלה, הנה כמה פרטים שכדאי לשקול בדרך לאיחוד החשבונות.
מבחינה פרקטית
חשבון משותף אחד הופך ניהול של משק בית משותף לקל ויעיל יותר: מפקידים בו את כל המשכורות וההכנסות, ומושכים ממנו כסף לכיסוי ההוצאות. פשוט מאוד. כשיש שני חשבונות נפרדים, יש צורך במעקב קפדני יותר של היתרות לפני כל משיכה או פעולה גדולה, או בהחלטה מראש מאיזה חשבון מבצעים איזו פעולה. זה קצת יותר מסורבל, אבל כל עוד יש סדר ותקשורת, זה יכול לעבוד יפה.
חשבון משותף מאפשר גם ניהול פשוט יותר של תקציב. כשבני הזוג מנסים "להדק את החגורה" או סתם להתנהל במסגרת תקציבית ברורה - פיקוח על חשבון אחד בלבד עדיף. כששני כרטיסי האשראי (או יותר, אם יש) מקושרים לאותו חשבון, קל הרבה יותר לעקוב אחרי ההוצאות וגם לבחון את התקציב באמצעות פילוח לתחומים ולקבל החלטות להמשך.
אבל אם אתם לא מנהלים משק בית משותף, לא בטוח שיש צורך לאחד את החשבונות. לפעמים לאחד מבני הזוג או לשניהם יש ילדים מנישואים קודמים, או ענייניים כלכליים נפרדים לחלוטין מעסקי משק הבית המשותף: תשלום על משכנתא, סיוע להורה מבוגר וכדומה. במקרים כאלה לפעמים נוח יותר להחזיק שני חשבונות נפרדים, נוסף לחשבון המשותף. כך אפשר לעשות הפרדה בין ניהול כלכלי של משק הבית לבין עניינים אחרים.
מבחינה כלכלית
לחשבון משותף יש יתרונות כלכליים ברורים. ראשית, צמצום מספר החשבונות פירושו חיסכון בעמלות ודמי ניהול. פשוט חבל לשלם פעמיים על אותו שירות. שנית, חשבון משותף משפר את מעמדנו כלקוחות הבנק. כשלחשבון בנק אחד נכנסות שתי משכורות (לפעמים בתוספת הכנסות נוספות, כמו שכר דירה מנכס), יש לנו קלף מיקוח טוב לשיפור התנאים: להגדלת מסגרת האשראי, להלוואות, למשכנתא. כשהחשבונות נפרדים, לפעמים הם לא משקפים נאמנה את היכולות הכלכליות שלנו.
מתי כדאי בכל זאת לנהל חשבונות נפרדים? כשאחד מבני הזוג מנהל עסק, רצוי שהעסק יתנהל בחשבון נפרד, ושתהיה הפרדה ברורה בין ניהול העסק לענייני הבית. מי שלא מערבב בין שמחה לשמחה נכנס להרבה פחות צרות. בדוק.
מבחינה זוגית
בזוגיות ששורר בה אמון הדדי, בני הזוג לרוב לא יהססו לסמוך זה על זה. ניהול חשבון משותף מאפשר שקיפות מצד אחד, ועצמאות מצד שני: כל אחד יכול לראות מה המאזן ואילו פעולות נעשו בכל רגע נתון, אבל גם לשלוט בעצמו בנעשה בחשבון - למשל למשוך כסף או לעשות שימוש בכרטיס האשראי האישי שלו.
מתי חשבון משותף עלול להוות בעיה? כשהוא משמש כלי במאבקי שליטה וכוח, שבהם אחד מבני הזוג מנסה, בעזרת החשבון, לשלוט בפעולותיו של השני או במצבו הכלכלי, לעקוב אחרי מעשיו או להפעיל עליו לחץ. המצב עלול להסלים במקרה של פרידה או גירושין - ואז חשוב לפנות בהקדם לייעוץ משפטי ולהסדיר את מעמד החשבון המשותף.
ניהול מוצלח של חשבון משותף
כדי לשתף פעולה כמו שצריך, לא מספיק לפתוח חשבון משותף, חשוב לנהל אותו בחוכמה. תקשורת שוטפת היא חיונית, וחשוב וששני בני הזוג יהיו עם היד על הדופק. נכון, תמיד לאחד מאיתנו יש "ראש כלכלי" יותר והוא זה שאחראי לרוב ההתעסקות, אבל חשוב לא להגיע למצב שבו אחד מבני הזוג לא יודע מה קורה בחשבון המשותף. לא צריך לדווח זה לזה על כל משיכה או פעולה, אבל במקרה של שינויים גדולים והוצאות ניכרות, דברו זה עם זה והחליטו יחד.
כדי למקסמם את היתרונות של החשבון המשותף - עצמאות לצד שקיפות - רצוי שלכל אחד מבני הזוג יהיה כרטיס אשראי משלו. כך תוכלו לבצע פעולות באופן עצמאי לחלוטין, אך גם לעקוב יחד אחרי ההוצאות בכלל ואחרי תשלומים, ולגבש תחזית חודשית או שנתית ותקציב מסודר.
מאת שולמית אביצור
איחוד חשבונות הוא לא רק אקט סמלי, אלא יש לו השלכות מעשיות - כלכליות ואחרות - על החיים ועל הזוגיות. לפני ששוקלים לאחד את החשבונות, חשוב שתשאלו את עצמכם כמה שאלות חשובות: האם אתם סומכים זה על זה? האם הזוגיות שלכם יציבה? האם אתם מנהלים משק בית משותף? בהנחה שהשבתם בכנות ובחיוב על השאלות האלה, הנה כמה פרטים שכדאי לשקול בדרך לאיחוד החשבונות.
מבחינה פרקטית
חשבון משותף אחד הופך ניהול של משק בית משותף לקל ויעיל יותר: מפקידים בו את כל המשכורות וההכנסות, ומושכים ממנו כסף לכיסוי ההוצאות. פשוט מאוד. כשיש שני חשבונות נפרדים, יש צורך במעקב קפדני יותר של היתרות לפני כל משיכה או פעולה גדולה, או בהחלטה מראש מאיזה חשבון מבצעים איזו פעולה. זה קצת יותר מסורבל, אבל כל עוד יש סדר ותקשורת, זה יכול לעבוד יפה.
חשבון משותף מאפשר גם ניהול פשוט יותר של תקציב. כשבני הזוג מנסים "להדק את החגורה" או סתם להתנהל במסגרת תקציבית ברורה - פיקוח על חשבון אחד בלבד עדיף. כששני כרטיסי האשראי (או יותר, אם יש) מקושרים לאותו חשבון, קל הרבה יותר לעקוב אחרי ההוצאות וגם לבחון את התקציב באמצעות פילוח לתחומים ולקבל החלטות להמשך.
אבל אם אתם לא מנהלים משק בית משותף, לא בטוח שיש צורך לאחד את החשבונות. לפעמים לאחד מבני הזוג או לשניהם יש ילדים מנישואים קודמים, או ענייניים כלכליים נפרדים לחלוטין מעסקי משק הבית המשותף: תשלום על משכנתא, סיוע להורה מבוגר וכדומה. במקרים כאלה לפעמים נוח יותר להחזיק שני חשבונות נפרדים, נוסף לחשבון המשותף. כך אפשר לעשות הפרדה בין ניהול כלכלי של משק הבית לבין עניינים אחרים.
מבחינה כלכלית
לחשבון משותף יש יתרונות כלכליים ברורים. ראשית, צמצום מספר החשבונות פירושו חיסכון בעמלות ודמי ניהול. פשוט חבל לשלם פעמיים על אותו שירות. שנית, חשבון משותף משפר את מעמדנו כלקוחות הבנק. כשלחשבון בנק אחד נכנסות שתי משכורות (לפעמים בתוספת הכנסות נוספות, כמו שכר דירה מנכס), יש לנו קלף מיקוח טוב לשיפור התנאים: להגדלת מסגרת האשראי, להלוואות, למשכנתא. כשהחשבונות נפרדים, לפעמים הם לא משקפים נאמנה את היכולות הכלכליות שלנו.
מתי כדאי בכל זאת לנהל חשבונות נפרדים? כשאחד מבני הזוג מנהל עסק, רצוי שהעסק יתנהל בחשבון נפרד, ושתהיה הפרדה ברורה בין ניהול העסק לענייני הבית. מי שלא מערבב בין שמחה לשמחה נכנס להרבה פחות צרות. בדוק.
מבחינה זוגית
בזוגיות ששורר בה אמון הדדי, בני הזוג לרוב לא יהססו לסמוך זה על זה. ניהול חשבון משותף מאפשר שקיפות מצד אחד, ועצמאות מצד שני: כל אחד יכול לראות מה המאזן ואילו פעולות נעשו בכל רגע נתון, אבל גם לשלוט בעצמו בנעשה בחשבון - למשל למשוך כסף או לעשות שימוש בכרטיס האשראי האישי שלו.
מתי חשבון משותף עלול להוות בעיה? כשהוא משמש כלי במאבקי שליטה וכוח, שבהם אחד מבני הזוג מנסה, בעזרת החשבון, לשלוט בפעולותיו של השני או במצבו הכלכלי, לעקוב אחרי מעשיו או להפעיל עליו לחץ. המצב עלול להסלים במקרה של פרידה או גירושין - ואז חשוב לפנות בהקדם לייעוץ משפטי ולהסדיר את מעמד החשבון המשותף.
ניהול מוצלח של חשבון משותף
כדי לשתף פעולה כמו שצריך, לא מספיק לפתוח חשבון משותף, חשוב לנהל אותו בחוכמה. תקשורת שוטפת היא חיונית, וחשוב וששני בני הזוג יהיו עם היד על הדופק. נכון, תמיד לאחד מאיתנו יש "ראש כלכלי" יותר והוא זה שאחראי לרוב ההתעסקות, אבל חשוב לא להגיע למצב שבו אחד מבני הזוג לא יודע מה קורה בחשבון המשותף. לא צריך לדווח זה לזה על כל משיכה או פעולה, אבל במקרה של שינויים גדולים והוצאות ניכרות, דברו זה עם זה והחליטו יחד.
כדי למקסמם את היתרונות של החשבון המשותף - עצמאות לצד שקיפות - רצוי שלכל אחד מבני הזוג יהיה כרטיס אשראי משלו. כך תוכלו לבצע פעולות באופן עצמאי לחלוטין, אך גם לעקוב יחד אחרי ההוצאות בכלל ואחרי תשלומים, ולגבש תחזית חודשית או שנתית ותקציב מסודר.
מאת שולמית אביצור
תוכניות הפנסיה החדשות
רקע:
בשנים האחרונות חלו שינויים מבניים עצומים במפת הפנסיה במדינת ישראל, להלן פירוט התמורות המרכזיות:
מכירת קרנות הפנסיה ההסתדרותיות לחברות הביטוח
המכרז למכירת קרנות הפנסיה שנערך על ידי משרד האוצר בסיום שנת 2004 העביר את קרנות הפנסיה החדשות מידי ההסתדרות לידיים פרטיות (חברות הביטוח). חברות הביטוח, באמצעות מערכות ההפצה הרחבות, החלו להפיץ פנסיה בהיקפים גדולים תוך שילוב תוכניות הפנסיה במוצרים אחרים הנמכרים על ידן (ביטוחי מנהלים, ביטוחים קבוצתיים, ביטוחי דמי מחלה, ביטוחים אישיים משלימים, קופות גמל ועוד).
רכישות ומיזוגים של קרנות קטנות
מכירת קרנות פנסיה קטנות כפלטפורמה להגדלת הפעילות בידי הרוכשים (בתי השקעות או חברות ביטוח) וכן תהליך של מיזוג קרנות פנסיה קטנות המוחזקות אצל אותו בעל שליטה לידי קרן אחת או מספר מצומצם של קרנות בינוניות עד גדולות.
כניסת גופים פרטיים לניהול קרנות פנסיה (בתי השקעות)
הואיל ומרכיב משמעותי בניהול תוכנית הפנסיה ובהערכת הגוף המנהל הינו יכולתו לייצר תשואות לעמית, הרי שבתי השקעות המתמחים בניהול כסף מוסדי ראו בהקמת קרנות פנסיה ובניהולן פעילות סינרגטית לפעילות הליבה שלהם.
התוצאות:
תחרות אגרסיבית על תפיסת נתחי שוק, תוך הגדלת חסמי הכניסה לקרנות חדשות
ריבוי מכרזי פנסיה ותהליכי משא ומתן בשנה האחרונה, בין היתר היות שהסכמים קיבוציים ותיקים איבדו את הרלוונטיות שלהם כתוצאה מהחלפת הבעלות והן כתוצאה מהמידע הרב שזרם בשוק ובתקשורת לגבי שינוי מתכונת התוכניות ומערך ההטבות הנלווה.
התחרות מתמקדת בנושאי הטבות ביטוחיות, דמי ניהול ואיכות השירות
קרנות הפנסיה נאבקות על נתחי השוק באמצעות הנחה בדמי הניהול לעמית, צירוף ביטוחים קבוצתיים משלימים לתוכניות הפנסיה ושיפור היקף הכיסוי לעמית כתוצאה מכך והן באמצעות שיפור מערך השירות לעמית: פגישות יעוץ, כלי סימולציה, כנסי הסברה, שירותי מידע באינטרנט ועוד.
תחרות על תשואות, גיוון בהשקעות (כולל בחו"ל) וניהול סיכונים
התשואה על ההשקעות הינה מרכיב דומיננטי, כאמור בזכויות העובד. בשל קיטון בהנפקת האג"ח המיועד זורמים סכומי כסף גדולים לשוק ההון ויוצרים צפיפות גדולה ואמות סיכון גבוהות. המגמה הזאת צפויה לעודד קרנות פנסיה להוציא חלק מהשקעותיהן להשקעה בחו"ל כאמצעי להגדלת התשואה ופיזור הסיכון המקומי.
הכנסת מסלולי השקעה לתוכנית הפנסיה
שכלול שוק ההון והחינוך הצרכני, מביא את קרנות הפנסיה גם הן לאפשר לצרכן בחירת מסלולי השקעה בעלי מאפייני סיכון/תשואה שונים. ההנחה הינה כי הצרכים של מבוטחים בנושא הסיכון ההשקעתי שונים כפונקציה של אהבת/שנאת הסיכון האישית וכן המרחק מגיל הפרישה.
שינויים רגולטוריים:
מפת הפנסיה והתהליכים המרכזיים בענף מונחים על ידי משרד האוצר. בשנים האחרונות בוצעו שינויים רבים הן במנגנון ניהול הפנסיה, הן בהטבות המס והן בכללי התחרות:
הקטנת הנפקת אג"ח מיועדות מ-70% ל-30% במסגרת המגמה של צמצום מעורבות הממשלה בניהול הפנסיה וכן מהרצון להגדיל את הפעילות בשווקי ההון, החליטה המדינה להפחית את הנפקת אגרות החוב המיועדות לקרנות הפנסיה החדשות. הקטנת ההנפקה הינה על פי שיטת ה"דילול".
תרגום עודף/גרעון אקטוארי לתשואה ומדידת הקרנות אקטוארית אחת לשנה שקיפות של המוצר ואינדיקציה שכיחה למדדי המקצועיות של מנהל הקרן בהערכת הסיכונים האקטואריים של עמיתי הקרן.
מגבלה על שיעור ההקצאה להוצאות בגין סיכונים (שאירים ונכות) ל-35% מסך כספי תגמולים המופרשים לתוכנית הפנסיה מביא לצמצום היקף הכיסוי הביטוחי ביחס לתוכניות הפנסיה החדשות טרם רפורמת 2004. מדידת מרכיב הסיכון והגבלתו בתוכנית הפנסיה הנה מצטברת לאורך תקופת החברות ולא שנתית בניגוד לתוכניות ביטוח.
שינוי שיטת השערוך של נכסים לא סחירים מעבר לקביעת ערך נכסי הקרן על פי שווי שוק הוגן באמצעות חברה המצטטת ריביות.
העמסת הריסקים על מרכיב התגמולים ולא על פיצויים מאפשר פתרון הדילמה למעסיק היות ושיטת שערוך הפיצויים בין שני האפיקים הושוותה ולא יוצרת העדפה להפקדה בתוכניות ביטוח.
שינויים בכללי המס לעצמאיים תיקון מספר 3 של מס הכנסה קובע כי קופת גמל לא תהיה רשאית לקבל כספים בגין הפקדות של עצמאים החל מ-1/2006 במידה ורובד ההפקדה הראשון (מבוסס על השכר הממוצע במשק) לא הופקד בתוכנית קצבה.
פתיחת אפשרות המעבר בין הקרנות החדשות פתיחת אפשרות המעבר לעמיתים בין קרנות הפנסיה החל מ-1/11/05 לכדי מעבר רציף על פני כל השנה ללא התניות, עם רצף ביטוחי וללא קנסות שבירה.
סעיף 20- מאפשר לכל עובד להחליט להיכן יופרשו כספים הנוגעים להפרשות הסוציאליות המופרשות בעבורו. דבר זה פותח את כל נושא החיסכון ארוך הטווח למוביליות של כספים ותוכניות מנוהלות, באופן שהתחרות תיגזר מדמי הניהול, איכות המוצר וטיב השירות. בנוסף, המחוקק התווה דרך שבה מעבר כספים בין תוכנית אחת לאחרת יבוצע בצורה פשוטה וקלה.
תיקון 3- 1.1.08- שינה את מטרתן של קופות הגמל והפך את כל קופות הגמל לקופות גמל לא משלמות לקצבה. כספים שמופקדים בקופות אלו החל מ-1.1.08 ניתנים למשיכה בדרך של קצבה או היוון קצבה בלבד.
תקנות הניוד 1.10.08 קבעו כי ניתן להעביר את כספי קופות הגמל לקופות ביטוח או לקרן פנסיה.
שינויים במנגנון ניהול התוכנית:
השינויים המבניים והרגולטוריים שינו את תפיסת ניהול תוכניות הפנסיה. להלן פירוט מנגנון ניהול תוכנית הפנסיה החדשה:
מעבר משיטת קרן זכויות (DB) לקרן תשואה (DC)
מעצם העובדה כי מרביתו של הכסף מושקע בשוק ההון, לא ניתן להתחייב על מנות פנסיה קבועות. המשמעות הינה כי פנסיית הזיקנה של העובד נקבעת על פי צבר הנכסים שיעמוד לרשותו בגיל הפרישה בקופה.
חיתום רפואי לעמיתים והקשחת תקנונים החיוב לפרסם מאזן אקטוארי שנתי וכן העובדה כי התשואה הדמוגרפית מהווה מדד לאיכות הניהול של הקרן כלפי העמיתים ועמיתים פוטנציאליים, מחייבת את הקרנות לנהוג משנה זהירות בכל הנוגע לקבלת עמיתים חדשים לקרן, בין היתר על ידי ביצוע הליכי חיתום בקבלה לקרן בקרב קבוצות קטנות או הצטרפות בודדים.
מגוון מסלולי פנסיה, התאמה אישית וצירוף תוכניות ביטוח משלימות תמחור הכיסויים ושיטת קרן תשואה מאפשרים לקרן להפעיל מגוון של מסלולי ביטוח. השוני בין המסלולים הנו במינון הכיסוי לשאירים נכות וזיקנה. אופציות נוספות הנלוות למסלולי הפנסיה:
בניית מסלולים שונים לפי מרכיב התגמולים בלבד.
בניית מסלולים תוך הפרדת מרכיב הריסק לשאירים ונכות (ללא בני זוג/ילדים).
אפשרות הפרדה בין הריסקים לנכות ושאירים במסלולים שונים.
פתיחת מסלולי פנסיה ותשלומים לעצמאיים פתיחת תוכניות פנסיה המאפשרות בניגוד לתוכניות לשכירים, גמישות בקביעת גובה ההפקדה ועיתויה על פי יתרונות המס המוקנים בגינה.
מנגנונים פנימיים בתוך תוכנית הפנסיה:
הפרדה בין מרכיב הריסק לחסכון בכל חשבון פנסיה תמחור הסיכונים הינו ברמת המסלול האישי, עמית הבוחר בתוכנית פנסיה בעלת כיסוי שאירים ונכות גבוה יותר תפחת פנסיית הזיקנה הצפויה לו.
רכישת מרכיבי הביטוח לשאירים ולנכות הינה לפי חישובים סטטיסטיים קבוצתיים הקרן מחויבת להעריך את סיכוני הפטירה והנכויות (הערכת אקטואר), הערכה זו מקבלת משנה תוקף בעת פרסום המאזן האקטוארי. תמחור שמרני ביחס למציאות יביא לעודף אקטוארי, תמחור ליברלי מיידי יביא לגרעון. עודף מחולק לעמיתים וגירעון נגרע מזכויותיהם.
יכולת התאמה אישית של המבוטח לפי הצרכים שלו על ידי בחירה דינמית במגוון מסלולי פנסיה העמית מחויב אם ברצונו למקסם את זכויות הפנסיה שלו ולהתאים את המסלול לצרכיו הביטוחיים בכל נקודת זמן.
יכולת המבוטח לבחור את רמת הסיכון על תיק ההשקעות שלו קרנות הפנסיה החלו להציע מסלולי השקעה המאפשרים לכל עמית לקבוע את רמת הסיכון המועדפת עליו בניהול נכסי הפנסיה שלו. הבחירה הינה דינמית.
בשנים האחרונות חלו שינויים מבניים עצומים במפת הפנסיה במדינת ישראל, להלן פירוט התמורות המרכזיות:
מכירת קרנות הפנסיה ההסתדרותיות לחברות הביטוח
המכרז למכירת קרנות הפנסיה שנערך על ידי משרד האוצר בסיום שנת 2004 העביר את קרנות הפנסיה החדשות מידי ההסתדרות לידיים פרטיות (חברות הביטוח). חברות הביטוח, באמצעות מערכות ההפצה הרחבות, החלו להפיץ פנסיה בהיקפים גדולים תוך שילוב תוכניות הפנסיה במוצרים אחרים הנמכרים על ידן (ביטוחי מנהלים, ביטוחים קבוצתיים, ביטוחי דמי מחלה, ביטוחים אישיים משלימים, קופות גמל ועוד).
רכישות ומיזוגים של קרנות קטנות
מכירת קרנות פנסיה קטנות כפלטפורמה להגדלת הפעילות בידי הרוכשים (בתי השקעות או חברות ביטוח) וכן תהליך של מיזוג קרנות פנסיה קטנות המוחזקות אצל אותו בעל שליטה לידי קרן אחת או מספר מצומצם של קרנות בינוניות עד גדולות.
כניסת גופים פרטיים לניהול קרנות פנסיה (בתי השקעות)
הואיל ומרכיב משמעותי בניהול תוכנית הפנסיה ובהערכת הגוף המנהל הינו יכולתו לייצר תשואות לעמית, הרי שבתי השקעות המתמחים בניהול כסף מוסדי ראו בהקמת קרנות פנסיה ובניהולן פעילות סינרגטית לפעילות הליבה שלהם.
התוצאות:
תחרות אגרסיבית על תפיסת נתחי שוק, תוך הגדלת חסמי הכניסה לקרנות חדשות
ריבוי מכרזי פנסיה ותהליכי משא ומתן בשנה האחרונה, בין היתר היות שהסכמים קיבוציים ותיקים איבדו את הרלוונטיות שלהם כתוצאה מהחלפת הבעלות והן כתוצאה מהמידע הרב שזרם בשוק ובתקשורת לגבי שינוי מתכונת התוכניות ומערך ההטבות הנלווה.
התחרות מתמקדת בנושאי הטבות ביטוחיות, דמי ניהול ואיכות השירות
קרנות הפנסיה נאבקות על נתחי השוק באמצעות הנחה בדמי הניהול לעמית, צירוף ביטוחים קבוצתיים משלימים לתוכניות הפנסיה ושיפור היקף הכיסוי לעמית כתוצאה מכך והן באמצעות שיפור מערך השירות לעמית: פגישות יעוץ, כלי סימולציה, כנסי הסברה, שירותי מידע באינטרנט ועוד.
תחרות על תשואות, גיוון בהשקעות (כולל בחו"ל) וניהול סיכונים
התשואה על ההשקעות הינה מרכיב דומיננטי, כאמור בזכויות העובד. בשל קיטון בהנפקת האג"ח המיועד זורמים סכומי כסף גדולים לשוק ההון ויוצרים צפיפות גדולה ואמות סיכון גבוהות. המגמה הזאת צפויה לעודד קרנות פנסיה להוציא חלק מהשקעותיהן להשקעה בחו"ל כאמצעי להגדלת התשואה ופיזור הסיכון המקומי.
הכנסת מסלולי השקעה לתוכנית הפנסיה
שכלול שוק ההון והחינוך הצרכני, מביא את קרנות הפנסיה גם הן לאפשר לצרכן בחירת מסלולי השקעה בעלי מאפייני סיכון/תשואה שונים. ההנחה הינה כי הצרכים של מבוטחים בנושא הסיכון ההשקעתי שונים כפונקציה של אהבת/שנאת הסיכון האישית וכן המרחק מגיל הפרישה.
שינויים רגולטוריים:
מפת הפנסיה והתהליכים המרכזיים בענף מונחים על ידי משרד האוצר. בשנים האחרונות בוצעו שינויים רבים הן במנגנון ניהול הפנסיה, הן בהטבות המס והן בכללי התחרות:
הקטנת הנפקת אג"ח מיועדות מ-70% ל-30% במסגרת המגמה של צמצום מעורבות הממשלה בניהול הפנסיה וכן מהרצון להגדיל את הפעילות בשווקי ההון, החליטה המדינה להפחית את הנפקת אגרות החוב המיועדות לקרנות הפנסיה החדשות. הקטנת ההנפקה הינה על פי שיטת ה"דילול".
תרגום עודף/גרעון אקטוארי לתשואה ומדידת הקרנות אקטוארית אחת לשנה שקיפות של המוצר ואינדיקציה שכיחה למדדי המקצועיות של מנהל הקרן בהערכת הסיכונים האקטואריים של עמיתי הקרן.
מגבלה על שיעור ההקצאה להוצאות בגין סיכונים (שאירים ונכות) ל-35% מסך כספי תגמולים המופרשים לתוכנית הפנסיה מביא לצמצום היקף הכיסוי הביטוחי ביחס לתוכניות הפנסיה החדשות טרם רפורמת 2004. מדידת מרכיב הסיכון והגבלתו בתוכנית הפנסיה הנה מצטברת לאורך תקופת החברות ולא שנתית בניגוד לתוכניות ביטוח.
שינוי שיטת השערוך של נכסים לא סחירים מעבר לקביעת ערך נכסי הקרן על פי שווי שוק הוגן באמצעות חברה המצטטת ריביות.
העמסת הריסקים על מרכיב התגמולים ולא על פיצויים מאפשר פתרון הדילמה למעסיק היות ושיטת שערוך הפיצויים בין שני האפיקים הושוותה ולא יוצרת העדפה להפקדה בתוכניות ביטוח.
שינויים בכללי המס לעצמאיים תיקון מספר 3 של מס הכנסה קובע כי קופת גמל לא תהיה רשאית לקבל כספים בגין הפקדות של עצמאים החל מ-1/2006 במידה ורובד ההפקדה הראשון (מבוסס על השכר הממוצע במשק) לא הופקד בתוכנית קצבה.
פתיחת אפשרות המעבר בין הקרנות החדשות פתיחת אפשרות המעבר לעמיתים בין קרנות הפנסיה החל מ-1/11/05 לכדי מעבר רציף על פני כל השנה ללא התניות, עם רצף ביטוחי וללא קנסות שבירה.
סעיף 20- מאפשר לכל עובד להחליט להיכן יופרשו כספים הנוגעים להפרשות הסוציאליות המופרשות בעבורו. דבר זה פותח את כל נושא החיסכון ארוך הטווח למוביליות של כספים ותוכניות מנוהלות, באופן שהתחרות תיגזר מדמי הניהול, איכות המוצר וטיב השירות. בנוסף, המחוקק התווה דרך שבה מעבר כספים בין תוכנית אחת לאחרת יבוצע בצורה פשוטה וקלה.
תיקון 3- 1.1.08- שינה את מטרתן של קופות הגמל והפך את כל קופות הגמל לקופות גמל לא משלמות לקצבה. כספים שמופקדים בקופות אלו החל מ-1.1.08 ניתנים למשיכה בדרך של קצבה או היוון קצבה בלבד.
תקנות הניוד 1.10.08 קבעו כי ניתן להעביר את כספי קופות הגמל לקופות ביטוח או לקרן פנסיה.
שינויים במנגנון ניהול התוכנית:
השינויים המבניים והרגולטוריים שינו את תפיסת ניהול תוכניות הפנסיה. להלן פירוט מנגנון ניהול תוכנית הפנסיה החדשה:
מעבר משיטת קרן זכויות (DB) לקרן תשואה (DC)
מעצם העובדה כי מרביתו של הכסף מושקע בשוק ההון, לא ניתן להתחייב על מנות פנסיה קבועות. המשמעות הינה כי פנסיית הזיקנה של העובד נקבעת על פי צבר הנכסים שיעמוד לרשותו בגיל הפרישה בקופה.
חיתום רפואי לעמיתים והקשחת תקנונים החיוב לפרסם מאזן אקטוארי שנתי וכן העובדה כי התשואה הדמוגרפית מהווה מדד לאיכות הניהול של הקרן כלפי העמיתים ועמיתים פוטנציאליים, מחייבת את הקרנות לנהוג משנה זהירות בכל הנוגע לקבלת עמיתים חדשים לקרן, בין היתר על ידי ביצוע הליכי חיתום בקבלה לקרן בקרב קבוצות קטנות או הצטרפות בודדים.
מגוון מסלולי פנסיה, התאמה אישית וצירוף תוכניות ביטוח משלימות תמחור הכיסויים ושיטת קרן תשואה מאפשרים לקרן להפעיל מגוון של מסלולי ביטוח. השוני בין המסלולים הנו במינון הכיסוי לשאירים נכות וזיקנה. אופציות נוספות הנלוות למסלולי הפנסיה:
בניית מסלולים שונים לפי מרכיב התגמולים בלבד.
בניית מסלולים תוך הפרדת מרכיב הריסק לשאירים ונכות (ללא בני זוג/ילדים).
אפשרות הפרדה בין הריסקים לנכות ושאירים במסלולים שונים.
פתיחת מסלולי פנסיה ותשלומים לעצמאיים פתיחת תוכניות פנסיה המאפשרות בניגוד לתוכניות לשכירים, גמישות בקביעת גובה ההפקדה ועיתויה על פי יתרונות המס המוקנים בגינה.
מנגנונים פנימיים בתוך תוכנית הפנסיה:
הפרדה בין מרכיב הריסק לחסכון בכל חשבון פנסיה תמחור הסיכונים הינו ברמת המסלול האישי, עמית הבוחר בתוכנית פנסיה בעלת כיסוי שאירים ונכות גבוה יותר תפחת פנסיית הזיקנה הצפויה לו.
רכישת מרכיבי הביטוח לשאירים ולנכות הינה לפי חישובים סטטיסטיים קבוצתיים הקרן מחויבת להעריך את סיכוני הפטירה והנכויות (הערכת אקטואר), הערכה זו מקבלת משנה תוקף בעת פרסום המאזן האקטוארי. תמחור שמרני ביחס למציאות יביא לעודף אקטוארי, תמחור ליברלי מיידי יביא לגרעון. עודף מחולק לעמיתים וגירעון נגרע מזכויותיהם.
יכולת התאמה אישית של המבוטח לפי הצרכים שלו על ידי בחירה דינמית במגוון מסלולי פנסיה העמית מחויב אם ברצונו למקסם את זכויות הפנסיה שלו ולהתאים את המסלול לצרכיו הביטוחיים בכל נקודת זמן.
יכולת המבוטח לבחור את רמת הסיכון על תיק ההשקעות שלו קרנות הפנסיה החלו להציע מסלולי השקעה המאפשרים לכל עמית לקבוע את רמת הסיכון המועדפת עליו בניהול נכסי הפנסיה שלו. הבחירה הינה דינמית.
בית המשפט: מצב סיעודי אינו סוגייה רפואית
מבוטחת בפוליסת סיעוד קבוצתי פנתה למבטחת בבקשה לתגמולים כיוון שנזדקקה לעזרה בפעולות יומיומיות. המבטחת ניסתה לדחות את התביעה בטענה שמדובר בסוגייה הדורשת חוות דעת רופא אך בית המשפט לא קיבל את טענתה
30/12/2014 11:02
רחל הצטרפה לפוליסת ביטוח סיעודי קבוצתי של חברת כלל לחברי קיבוץ כפר רופין, שהתחדשה מדי פעם בפעם. הפוליסה קובעת כי במקרה שבו מבוטח יהיה במצב סיעודי, תשלם כלל פיצוי בסך 5,000 שקלים לחודש והמבוטח ישוחרר מתשלום פרמיות.
רחל פנתה לחברת כלל, הסבירה כי היא זקוקה לעזרה בביצוע פעולות יומיומיות (ADL) כגון רחצה, הלבשה, מעברים וניידות, מצבה עונה על הגדרת מקרה ביטוח, או מצב מזכה, על פי הוראות הפוליסה, ועל כן היא זכאית לתגמולי ביטוח סיעוד. כלל סירבה לפנייתה של רחל, ובמכתב דחייה טענה כי בהתאם לבדיקות שנערכו לרחל, לא קיים קושי בביצוע פעולה כלשהי מבין הפעולות המנויות בפוליסה ורחל אינה עונה על הגדרת תשוש נפש.
רחל הגישה את תביעתה לבית המשפט. בתגובה, כלל הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף, והעלתה שורת טענות, אשר המעניינת אותנו מביניהן היא הטענה שרחל לא צירפה לכתב התביעה חוות דעת רפואית להוכחת טענותיה, כנדרש בתקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, וכי אין בפני בית המשפט חוות דעת רפואית ערוכה כדין התומכת בטענת מצבה הסיעודי של רחל.
בתגובתה לבקשת כלל לסילוק התביעה על הסף, טענה רחל כי התביעה הוגשה על יסוד חוזה ביטוח בין הצדדים ואין מדובר בתביעת נזקי גוף המצריכה צירוף חוות דעת רפואית. רחל נימקה כי אין צורך בהגשת חוות דעת רופא מומחה בתביעה לתגמולי ביטוח סיעודי, כאשר לטענתה די בחוות הדעת של הרופא שלה ובדוח ההערכה התפקודית מטעמה והחומר הרפואי שצירפה לתביעתה, על מנת להביא לקבלת התביעה.
מבחן מהותי
אדם ייחשב כסיעודי לפי מבחן הערכה מהותי ולא כמותי ומתי יש לבדוק את הצהרת הבריאות?
האם טענה למצב סיעודי היא טענה שברפואה?
תקנה 127 קובעת שבעל דין אשר רוצה להוכיח עניין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי העניין.
הפוליסה מגדירה את המצב הסיעודי במסגרת הגדרת מקרה הביטוח, כחוסר יכולת מהותי לבצע שלוש מתוך שש הפעולות שנקבעו בפוליסה. בתי המשפט התלבטו בסוגייה אם מדובר בעניין שברפואה אשר יש לדון בו בהתאם לתקנה 127. קיימות מספר החלטות אשר תומכות באופן עקרוני בגישה שהשאלה אם אדם נמצא במצב סיעודי הינה "עניין שברפואה" ולכן חלה תקנה 127 והתובע נדרש להציג חוות דעת רפואית. מאידך, קיימות החלטות אשר קובעות כי "מצב סיעודי" אינו עניין שברפואה ולכן לא חלה תקנה 127.
בית המשפט כאן מביע את עמדתו, כי תביעה על פי פוליסה לתגמולים בגין מצב סיעודי, כאשר אין צורך בהוכחת קשר סיבתי רפואי בין מצב סיעודי לאירוע, אינה "עניין שברפואה", ולכן תקנה 127 אינה חלה על תביעות אלה ואין על התובעת לצרף חוות דעת רפואית. בית המשפט מזכיר, כי על פי ההלכה הפסוקה, על בתי המשפט לנקוט בפרשנות מצמצמת בכל הקשור לדרישה שבתקנה 127, כך שלא יוצב מכשול בפני מי שמבקש להביא את עניינו לבית המשפט.
אם בית המשפט מחליט שלא לדון בתביעה עקב אי צירוף חוות דעת של רופא מומחה לכתב התביעה, המשמעות היא חסימת אפשרות הגישה של תובע לבית המשפט ומניעת בירור עניינו. במלים אחרות, מדובר בפגיעה בזכות הגישה של אדם לבית המשפט, אשר עומדת בסתירה חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
גם על ידי אחות
ניתן ללמוד ולקבל הנחיה גם מפסיקה בעניין הביטוח הלאומי שבה נקבע כבר לפני שנים, כי קביעת הזכאות לגמלת סיעוד, כלומר הערכת מצבו הסיעודי של המבוטח לצורך גמלת הביטוח לאומי, המסתמכת על מבחני תפקוד דומים לאלה הנדרשים על פי הפוליסה, מוטלת על האחות הסיעודית ולא על רופא, ולא נדרש להגיש חוות דעת רפואית לעניין זה.
בהתאם לגישה זו, קבע בית המשפט שלצורך בירור תביעתה של רחל, יש לבחון אם ממצאי האחות שערכה בירור תפקודי, מספיקים על מנת לקבוע כי רחל נמצאת במצב סיעודי על פי הגדרת הפוליסה. מדובר בשאלה של פרשנות תנאי הפוליסה על פי ממצאים עובדתיים, שאין צורך להוכיח אותם דווקא באמצעות חוות דעת רפואית. זו אינה שאלה רפואית של קשר סיבתי רפואי, קביעת אחוזי נכות וכדומה, ומכאן שאין כאן "ענין שברפואה" כנדרש בתקנה 127.
בית המשפט דחה את בקשתה של כלל לדחיית תביעתה של רחל על הסף, והורה על קיום דיון ענייני לצורך הכרעה אם מצבה של רחל עונה להגדרת מצב סיעודי בפוליסה.
30/12/2014 11:02
רחל הצטרפה לפוליסת ביטוח סיעודי קבוצתי של חברת כלל לחברי קיבוץ כפר רופין, שהתחדשה מדי פעם בפעם. הפוליסה קובעת כי במקרה שבו מבוטח יהיה במצב סיעודי, תשלם כלל פיצוי בסך 5,000 שקלים לחודש והמבוטח ישוחרר מתשלום פרמיות.
רחל פנתה לחברת כלל, הסבירה כי היא זקוקה לעזרה בביצוע פעולות יומיומיות (ADL) כגון רחצה, הלבשה, מעברים וניידות, מצבה עונה על הגדרת מקרה ביטוח, או מצב מזכה, על פי הוראות הפוליסה, ועל כן היא זכאית לתגמולי ביטוח סיעוד. כלל סירבה לפנייתה של רחל, ובמכתב דחייה טענה כי בהתאם לבדיקות שנערכו לרחל, לא קיים קושי בביצוע פעולה כלשהי מבין הפעולות המנויות בפוליסה ורחל אינה עונה על הגדרת תשוש נפש.
רחל הגישה את תביעתה לבית המשפט. בתגובה, כלל הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף, והעלתה שורת טענות, אשר המעניינת אותנו מביניהן היא הטענה שרחל לא צירפה לכתב התביעה חוות דעת רפואית להוכחת טענותיה, כנדרש בתקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, וכי אין בפני בית המשפט חוות דעת רפואית ערוכה כדין התומכת בטענת מצבה הסיעודי של רחל.
בתגובתה לבקשת כלל לסילוק התביעה על הסף, טענה רחל כי התביעה הוגשה על יסוד חוזה ביטוח בין הצדדים ואין מדובר בתביעת נזקי גוף המצריכה צירוף חוות דעת רפואית. רחל נימקה כי אין צורך בהגשת חוות דעת רופא מומחה בתביעה לתגמולי ביטוח סיעודי, כאשר לטענתה די בחוות הדעת של הרופא שלה ובדוח ההערכה התפקודית מטעמה והחומר הרפואי שצירפה לתביעתה, על מנת להביא לקבלת התביעה.
מבחן מהותי
אדם ייחשב כסיעודי לפי מבחן הערכה מהותי ולא כמותי ומתי יש לבדוק את הצהרת הבריאות?
האם טענה למצב סיעודי היא טענה שברפואה?
תקנה 127 קובעת שבעל דין אשר רוצה להוכיח עניין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי העניין.
הפוליסה מגדירה את המצב הסיעודי במסגרת הגדרת מקרה הביטוח, כחוסר יכולת מהותי לבצע שלוש מתוך שש הפעולות שנקבעו בפוליסה. בתי המשפט התלבטו בסוגייה אם מדובר בעניין שברפואה אשר יש לדון בו בהתאם לתקנה 127. קיימות מספר החלטות אשר תומכות באופן עקרוני בגישה שהשאלה אם אדם נמצא במצב סיעודי הינה "עניין שברפואה" ולכן חלה תקנה 127 והתובע נדרש להציג חוות דעת רפואית. מאידך, קיימות החלטות אשר קובעות כי "מצב סיעודי" אינו עניין שברפואה ולכן לא חלה תקנה 127.
בית המשפט כאן מביע את עמדתו, כי תביעה על פי פוליסה לתגמולים בגין מצב סיעודי, כאשר אין צורך בהוכחת קשר סיבתי רפואי בין מצב סיעודי לאירוע, אינה "עניין שברפואה", ולכן תקנה 127 אינה חלה על תביעות אלה ואין על התובעת לצרף חוות דעת רפואית. בית המשפט מזכיר, כי על פי ההלכה הפסוקה, על בתי המשפט לנקוט בפרשנות מצמצמת בכל הקשור לדרישה שבתקנה 127, כך שלא יוצב מכשול בפני מי שמבקש להביא את עניינו לבית המשפט.
אם בית המשפט מחליט שלא לדון בתביעה עקב אי צירוף חוות דעת של רופא מומחה לכתב התביעה, המשמעות היא חסימת אפשרות הגישה של תובע לבית המשפט ומניעת בירור עניינו. במלים אחרות, מדובר בפגיעה בזכות הגישה של אדם לבית המשפט, אשר עומדת בסתירה חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
גם על ידי אחות
ניתן ללמוד ולקבל הנחיה גם מפסיקה בעניין הביטוח הלאומי שבה נקבע כבר לפני שנים, כי קביעת הזכאות לגמלת סיעוד, כלומר הערכת מצבו הסיעודי של המבוטח לצורך גמלת הביטוח לאומי, המסתמכת על מבחני תפקוד דומים לאלה הנדרשים על פי הפוליסה, מוטלת על האחות הסיעודית ולא על רופא, ולא נדרש להגיש חוות דעת רפואית לעניין זה.
בהתאם לגישה זו, קבע בית המשפט שלצורך בירור תביעתה של רחל, יש לבחון אם ממצאי האחות שערכה בירור תפקודי, מספיקים על מנת לקבוע כי רחל נמצאת במצב סיעודי על פי הגדרת הפוליסה. מדובר בשאלה של פרשנות תנאי הפוליסה על פי ממצאים עובדתיים, שאין צורך להוכיח אותם דווקא באמצעות חוות דעת רפואית. זו אינה שאלה רפואית של קשר סיבתי רפואי, קביעת אחוזי נכות וכדומה, ומכאן שאין כאן "ענין שברפואה" כנדרש בתקנה 127.
בית המשפט דחה את בקשתה של כלל לדחיית תביעתה של רחל על הסף, והורה על קיום דיון ענייני לצורך הכרעה אם מצבה של רחל עונה להגדרת מצב סיעודי בפוליסה.
המסלקה הפנסיונית יוצאת לדרך
תוך שנה: גישה לחיסכון שלנו בלחיצת כפתור
יותר ייעוץ, הרבה שקיפות ופחות עמלות שמנות לסוכני הביטוח: האוצר השיק את "המסלקה הפנסיונית" - טכנולוגיה שתאפשר לחוסכים לקבל באופן עצמאי מידע על החיסכון הפנסיוני ולבצע פעולות באופן זול ופשוט. המטרה: להנגיש את הפנסיה לכולם
אליצפן רוזנברג 30.06.13,
אגף שוק ההון במשרד האוצר וחברת סוויפטנס הכריזו היום (א') על הפעלת "המסלקה פנסיונית" - תשתית טכנולוגית להנגשת מידע וביצוע פעולות בחסכונות הפנסיוניים . המשמעות: המסלקה תאפשר לכל חוסך לקבל מידע על החיסכון הפנסיוני שלו ולבצע פעולות באופן פשוט, זול ואמין. היא אף תגביר את יעילות ודיוק הפעולות, תוזיל עלויות ותנגיש ייעוץ פנסיוני לכלל האוכלוסייה.
המסלקה הפנסיונית מציגה מידע מפורט על מוצרים פנסיונים: קרנות פנסיה, קופות גמל, ביטוחי מנהלים, קרנות השתלמות ומוצרי ריסק מוות ואובדן כושר עבודה. ניתן יהיה לשלוח למסלקה שני סוגים של בקשת מידע: מידע כללי מכל הגופים המוסדיים, ומידע על מוצר פנסיוני מסוים, כאשר יודעים את פרטי המוצר (מספר פוליסה או מספר חשבון).
בשלב הראשון, רק בעלי רישיון יקבלו מידע עבור לקוחותיהם. בשלבים הבאים, גם חוסך עצמאי יוכל לפנות למסלקה בכוחות עצמו ולקבל את המידע. בהמשך ניתן יהיה גם להפקיד כספים לחיסכון בסיוע המערכת.
בשלב השני (בעוד כשנה), חוסכים יקבלו מידע אודות מוצרי פנסיה וגמל ישירות מהמערכת. חוסכים, סוכני ביטוח ויועצים פנסיונים יעבירו בקשות לביצוע פעולות באמצעות המערכת. בשלב השלישי (בעוד כשנה חצי), חוסכים, סוכני ביטוח ויועצים פנסיונים יפקידו כספים בחסכונות ביטוח פנסיה וגמל ויעבירו כספים בין מוצרים שונים. בשלב האחרון (בעוד כשנתיים), מעסיקים יפקידו תשלומי פנסיה לעובדיהם באמצעות המערכת.
החזון: תמונה מלאה על מצב החיסכון הפנסיוני
משרד האוצר השקיע במיזם כ-10 מיליון שקל, וחברת סוויפטנס (חברה-בת של נס ישראל), אשר זכתה במכרז לתקופה של 10 שנים, השקיעה עוד כמה עשרות מיליוני שקלים במיזם. על פי מחירון שפרסם האוצר, הפקדת כספים לחיסכון תעלה 3 שקלים. עלות בקשת מידע מכלל הגופים הפיננסיים תעמוד על 40 שקלים. בקשה מגוף יחיד תעלה 10 שקלים, ובקשה על מוצר יחיד תעלה 5 שקלים.
"החזון שלנו הוא שאתה תשב בבית מול המחשב, תכניס את הנתונים האישיים שלך - ותקבל תמונה מלאה על מצב החיסכון הפנסיוני שלך. המחשב גם יעשה לך סימולציה כיצד תיראה הפנסיה שלך כשתגיע לגיל פרישה. בנוסף, ניתן יהיה להעביר כספים בלחיצת כפתור", אמר ל-ynet גורם בכיר באוצר.
עם זאת, הוא הדגיש כי תהיה חשיבות לייעוץ הפנסיוני מהיועץ או מהסוכן, שיידרש לשקלל נתונים ומאפיינים אישיים ולהתאים את המוצר הפנסיוני ואת היקף החיסכון לחוסך. "כשהגינו את הרעיון, אמרו לנו: אתם תשקיעו 150 מיליון שקל, יעברו 5 שנים ושום דבר לא יקרה. בפועל זה לקח הרבה פחות זמן והרבה פחות כסף, וזה כבר עובד", הבהיר הגורם.
חגיגת העמלות של המנהלים תסתיים
לאחרונה השיק משרד האוצר אתר אינטרנט לאיתור "חסכונות אבודים". באוצר מדגישים את השוני בין שתי המערכות: האתר למציאת כספים אבודים נותן אינדיקציה לקיום כספים בחסכונות לא פעילים; ואילו המסלקה מאפשרת לכל אחד לקבל מידע מלא, הכולל מצג של כל הכספים שנצברו לגבי החיסכון הפנסיוני (כלומר גם חשבונות פעילים וגם כאלה שאינם פעילים). כל זאת באמצעות פורטל אינטרנט - ומבלי להזדקק לפנייה ישירה לגופים מוסדיים.
באגף שוק ההון מציינים כי המסלקה משמשת כצינור להעברת מידע בלבד, ולא תשמש כמאגר מידע. נושא אבטחת המידע טופל באופן מיוחד, והמסלקה פועלת באישור הרשות למידע טכנולוגיה ומשפט. כדי לשמור על סודיות מידע ופרטיות, נקבעו תהליכי אימות מחמירים של פונה באמצעות תקנות אבטחת מידע והוראות שאושרו גם על ידי משרד המשפטים.
השפעה מהותית נוספת שתהיה למערכת החדשה, נוגעת לתפקידם של מנהלי ההסדרים - אותן סוכנויות ביטוח גדולות הנמצאות רובן ככולן בבעלות חברות הביטוח ומשמשות צינור להעברת הכספים לחיסכון, תוך גביית עמלה שמנה ומכובדת מהחוסכים.
יותר ייעוץ, הרבה שקיפות ופחות עמלות שמנות לסוכני הביטוח: האוצר השיק את "המסלקה הפנסיונית" - טכנולוגיה שתאפשר לחוסכים לקבל באופן עצמאי מידע על החיסכון הפנסיוני ולבצע פעולות באופן זול ופשוט. המטרה: להנגיש את הפנסיה לכולם
אליצפן רוזנברג 30.06.13,
אגף שוק ההון במשרד האוצר וחברת סוויפטנס הכריזו היום (א') על הפעלת "המסלקה פנסיונית" - תשתית טכנולוגית להנגשת מידע וביצוע פעולות בחסכונות הפנסיוניים . המשמעות: המסלקה תאפשר לכל חוסך לקבל מידע על החיסכון הפנסיוני שלו ולבצע פעולות באופן פשוט, זול ואמין. היא אף תגביר את יעילות ודיוק הפעולות, תוזיל עלויות ותנגיש ייעוץ פנסיוני לכלל האוכלוסייה.
המסלקה הפנסיונית מציגה מידע מפורט על מוצרים פנסיונים: קרנות פנסיה, קופות גמל, ביטוחי מנהלים, קרנות השתלמות ומוצרי ריסק מוות ואובדן כושר עבודה. ניתן יהיה לשלוח למסלקה שני סוגים של בקשת מידע: מידע כללי מכל הגופים המוסדיים, ומידע על מוצר פנסיוני מסוים, כאשר יודעים את פרטי המוצר (מספר פוליסה או מספר חשבון).
בשלב הראשון, רק בעלי רישיון יקבלו מידע עבור לקוחותיהם. בשלבים הבאים, גם חוסך עצמאי יוכל לפנות למסלקה בכוחות עצמו ולקבל את המידע. בהמשך ניתן יהיה גם להפקיד כספים לחיסכון בסיוע המערכת.
בשלב השני (בעוד כשנה), חוסכים יקבלו מידע אודות מוצרי פנסיה וגמל ישירות מהמערכת. חוסכים, סוכני ביטוח ויועצים פנסיונים יעבירו בקשות לביצוע פעולות באמצעות המערכת. בשלב השלישי (בעוד כשנה חצי), חוסכים, סוכני ביטוח ויועצים פנסיונים יפקידו כספים בחסכונות ביטוח פנסיה וגמל ויעבירו כספים בין מוצרים שונים. בשלב האחרון (בעוד כשנתיים), מעסיקים יפקידו תשלומי פנסיה לעובדיהם באמצעות המערכת.
החזון: תמונה מלאה על מצב החיסכון הפנסיוני
משרד האוצר השקיע במיזם כ-10 מיליון שקל, וחברת סוויפטנס (חברה-בת של נס ישראל), אשר זכתה במכרז לתקופה של 10 שנים, השקיעה עוד כמה עשרות מיליוני שקלים במיזם. על פי מחירון שפרסם האוצר, הפקדת כספים לחיסכון תעלה 3 שקלים. עלות בקשת מידע מכלל הגופים הפיננסיים תעמוד על 40 שקלים. בקשה מגוף יחיד תעלה 10 שקלים, ובקשה על מוצר יחיד תעלה 5 שקלים.
"החזון שלנו הוא שאתה תשב בבית מול המחשב, תכניס את הנתונים האישיים שלך - ותקבל תמונה מלאה על מצב החיסכון הפנסיוני שלך. המחשב גם יעשה לך סימולציה כיצד תיראה הפנסיה שלך כשתגיע לגיל פרישה. בנוסף, ניתן יהיה להעביר כספים בלחיצת כפתור", אמר ל-ynet גורם בכיר באוצר.
עם זאת, הוא הדגיש כי תהיה חשיבות לייעוץ הפנסיוני מהיועץ או מהסוכן, שיידרש לשקלל נתונים ומאפיינים אישיים ולהתאים את המוצר הפנסיוני ואת היקף החיסכון לחוסך. "כשהגינו את הרעיון, אמרו לנו: אתם תשקיעו 150 מיליון שקל, יעברו 5 שנים ושום דבר לא יקרה. בפועל זה לקח הרבה פחות זמן והרבה פחות כסף, וזה כבר עובד", הבהיר הגורם.
חגיגת העמלות של המנהלים תסתיים
לאחרונה השיק משרד האוצר אתר אינטרנט לאיתור "חסכונות אבודים". באוצר מדגישים את השוני בין שתי המערכות: האתר למציאת כספים אבודים נותן אינדיקציה לקיום כספים בחסכונות לא פעילים; ואילו המסלקה מאפשרת לכל אחד לקבל מידע מלא, הכולל מצג של כל הכספים שנצברו לגבי החיסכון הפנסיוני (כלומר גם חשבונות פעילים וגם כאלה שאינם פעילים). כל זאת באמצעות פורטל אינטרנט - ומבלי להזדקק לפנייה ישירה לגופים מוסדיים.
באגף שוק ההון מציינים כי המסלקה משמשת כצינור להעברת מידע בלבד, ולא תשמש כמאגר מידע. נושא אבטחת המידע טופל באופן מיוחד, והמסלקה פועלת באישור הרשות למידע טכנולוגיה ומשפט. כדי לשמור על סודיות מידע ופרטיות, נקבעו תהליכי אימות מחמירים של פונה באמצעות תקנות אבטחת מידע והוראות שאושרו גם על ידי משרד המשפטים.
השפעה מהותית נוספת שתהיה למערכת החדשה, נוגעת לתפקידם של מנהלי ההסדרים - אותן סוכנויות ביטוח גדולות הנמצאות רובן ככולן בבעלות חברות הביטוח ומשמשות צינור להעברת הכספים לחיסכון, תוך גביית עמלה שמנה ומכובדת מהחוסכים.
מנגנון הטבות המס בחסכון פנסיוני
מנגנון הטבות המס לחיסכון פנסיוני
חילוקי הדעות שנתגלעו בכנסת בנוגע להטמעת מודל המס החדש אותו מקדם האוצר הפכו אותו לאחד הנושאים הבוערים, ואולם ספק אם כל הצדדים לדיון מכירים את המודל החדש | סקירה
מאת: עו"ד (רו"ח) אמיר גבאי |
30/06/2013 09:31
מודל הטבות המס החדש אותו מקדם האוצר הפך לאחד הנושאים הבוערים, ואף זכה השבוע לדיון סוער בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת בשל חילוקי דעות רבים בנוגע להחלתו. עם זאת, ספק אם כל הצדדים לדיון מכירים את המודל החדש והשלכותיו המרחיקות לכת על החיסכון הפנסיוני. דברי ההסבר להצעת החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014) שפורסמה לפני כשבועיים, שופכים אור על המודל החדש הצפוי להיכנס לתוקף החל משנת 2014. אם כן, מהם השינויים הצפויים במקרה שהמודל במתכונתו הנוכחית יאושר בכנסת?
תקרה לרצף קצבה
בכוונת האוצר לאפשר מתן אישור "אוטומטי" לרצף קצבה בעת עזיבת מקום עבודה, ולקבוע לראשונה תקרה לרצף קצבה |
השלכות המהלך - חלק א'
השיטה: זיכוי בלבד ככלל, החוסך יהנה מהטבת מס בדרך של קבלת זיכוי בלבד בשיעור של 35% מהסכומים שהפקיד לטובת חיסכון פנסיוני ומהתשלומים ששילם עבור רכישת כיסוי ביטוחי למקרה של פטירה או אובדן כושר עבודה. זיכוי ניתן לאחר חישוב המס. בשלב הראשון מחושב סך המס שעלינו לשלם על ההכנסה החייבת במס, ובשלב השני כנגד סך המס לתשלום ניתן הזיכוי.
תקרת ההכנסה המזכה תקרת ההכנסה השנתית המזכה בהטבות מס הינה השכר הממוצע במשק במכפלת 20. לפי שכר ממוצע במשק בסך של 8,828 שקלים נכון לשנת 2013, מדובר בסך של 14,713 שקלים במונחים חודשיים, ובסך של 176,560 שקלים במונחים שנתיים.
שיעור ההפקדה המקסימלי שיעור ההפקדה המקסימלי הינו 15% מההכנסה החייבת במס או התקרה, הנמוך מביניהן. שיעור ההפקדה המקסימלי כולל בתוכו גם את התשלומים עבור רכישת כיסוי ביטוחי למקרה פטירה או אובדן כושר עבודה, כאשר סך תשלומים אלו מוגבל בשיעור מקסימלי של 5% מההכנסה החייבת במס או התקרה, הנמוך מביניהן (מתוך סך ה- 15%).
חישוב הטבת במס מכפלת ההכנסה החייבת במס או התקרה, הנמוך מביניהן, בשיעור ההפקדה המקסימלי (15%) מביאה אותנו לסכום ההפקדה המקסימלי לחיסכון פנסיוני. מכפלת סכום זה בשיעור של 35% הינה הזיכוי המקסימלי. כאשר מדובר בשכיר, הסכומים ששילם המעביד עבור העובד לטובת חיסכון פנסיוני או רכישת כיסוי ביטוחי (בכפוף לתקרות ולשיעורי ההפקדה המקסימליים), מצד אחד לא ייחשבו להכנסה בידי העובד בשלב ההפקדה, אך מצד שני יופחתו מסכום ההפקדה המקנה את הזיכוי ממס. כך גם לגבי שווי ההפקדה שהיה מפקיד מעביד בעבור עובד בהסדר פנסיה תקציבית אילו היה חל עליו הסדר פנסיה צוברת.
יש לשים לב להגדרה חדשה להכנסה חייבת לעניין הטבות המס. הגדרת ההכנסה החייבת במס, אשר בגין אותה הכנסה ניתן יהיה ליהנות מהטבות המס, תצומצם להכנסה מעבודה או הכנסה מעסק או משלח יד בלבד. לא יתאפשר עוד ליהנות מהטבות מס כנגד כל הכנסה חייבת במס אחרת.
פגיעה באוכלוסיית הפורשים אם נציג לדוגמא את אוכלוסיית הפורשים בכלל, או את אוכלוסיית הפורשים אשר יוצאים לפנסיה מוקדמת במימון המעביד בפרט, הרי לגביהם מדובר בשינוי לרעה של ממש. ככלל, פורשים הנוהגים לבצע הפקדות שוטפות לטובת חיסכון פנסיוני באופן עצמאי במטרה ליהנות מהטבות מס כנגד ההכנסה החייבת מפנסיה (לפני ולאחר גיל פרישה) – לא ייהנו עוד מהטבת מס.
מה צפוי לפורשים אשר יוצאים לפנסיה מוקדמת במימון המעביד, ובתקופת הפנסיה המוקדמת כחלק מהסדר הפרישה המעביד ממשיך לבצע עבורם הפקדות לטובת חיסכון פנסיוני? עד היום הפקדות המעסיק לשעבר נחשבו מצד אחד להכנסה נוספת חייבת במס בידי הפורשים, ומצד שני להפקדה במעמד עצמאי אשר העניקה לפורשים הטבת מס. לאחר השינוי הצפוי, הפקדות המעסיק עדיין ייחשבו להכנסה נוספת חייבת במס בידי הפורשים, אך הפורשים לא ייהנו עוד מהטבת המס. מדובר בשינוי אשר יביא להגדלת תשלומי המס בתקופת הפנסיה המוקדמת ולהקטנת ההכנסה השוטפת לאותם הפורשים.
יש לציין כי גם לוּ לא היו מבטלים לחלוטין את הטבת המס לפורשים הממשיכים לבצע הפקדות לטובת חיסכון פנסיוני, המעבר משיטה של ניכוי וזיכוי לשיטה של זיכוי בלבד גם כך מביא להגדלת תשלומי דמי הביטוח הלאומי ומס הבריאות על ההכנסה מפנסיה עד גיל הפרישה.
מאמר זה מובא לידע כללי בלבד והוא אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ. שום אינפורמציה המופיעה במאמר אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה. המידע מוצג להמחשה בלבד. חבות המס הסופית בכל מקרה תיקבע אך ורק על ידי רשויות המס על פי הקבוע בפקודת מס הכנסה.
חילוקי הדעות שנתגלעו בכנסת בנוגע להטמעת מודל המס החדש אותו מקדם האוצר הפכו אותו לאחד הנושאים הבוערים, ואולם ספק אם כל הצדדים לדיון מכירים את המודל החדש | סקירה
מאת: עו"ד (רו"ח) אמיר גבאי |
30/06/2013 09:31
מודל הטבות המס החדש אותו מקדם האוצר הפך לאחד הנושאים הבוערים, ואף זכה השבוע לדיון סוער בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת בשל חילוקי דעות רבים בנוגע להחלתו. עם זאת, ספק אם כל הצדדים לדיון מכירים את המודל החדש והשלכותיו המרחיקות לכת על החיסכון הפנסיוני. דברי ההסבר להצעת החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014) שפורסמה לפני כשבועיים, שופכים אור על המודל החדש הצפוי להיכנס לתוקף החל משנת 2014. אם כן, מהם השינויים הצפויים במקרה שהמודל במתכונתו הנוכחית יאושר בכנסת?
תקרה לרצף קצבה
בכוונת האוצר לאפשר מתן אישור "אוטומטי" לרצף קצבה בעת עזיבת מקום עבודה, ולקבוע לראשונה תקרה לרצף קצבה |
השלכות המהלך - חלק א'
השיטה: זיכוי בלבד ככלל, החוסך יהנה מהטבת מס בדרך של קבלת זיכוי בלבד בשיעור של 35% מהסכומים שהפקיד לטובת חיסכון פנסיוני ומהתשלומים ששילם עבור רכישת כיסוי ביטוחי למקרה של פטירה או אובדן כושר עבודה. זיכוי ניתן לאחר חישוב המס. בשלב הראשון מחושב סך המס שעלינו לשלם על ההכנסה החייבת במס, ובשלב השני כנגד סך המס לתשלום ניתן הזיכוי.
תקרת ההכנסה המזכה תקרת ההכנסה השנתית המזכה בהטבות מס הינה השכר הממוצע במשק במכפלת 20. לפי שכר ממוצע במשק בסך של 8,828 שקלים נכון לשנת 2013, מדובר בסך של 14,713 שקלים במונחים חודשיים, ובסך של 176,560 שקלים במונחים שנתיים.
שיעור ההפקדה המקסימלי שיעור ההפקדה המקסימלי הינו 15% מההכנסה החייבת במס או התקרה, הנמוך מביניהן. שיעור ההפקדה המקסימלי כולל בתוכו גם את התשלומים עבור רכישת כיסוי ביטוחי למקרה פטירה או אובדן כושר עבודה, כאשר סך תשלומים אלו מוגבל בשיעור מקסימלי של 5% מההכנסה החייבת במס או התקרה, הנמוך מביניהן (מתוך סך ה- 15%).
חישוב הטבת במס מכפלת ההכנסה החייבת במס או התקרה, הנמוך מביניהן, בשיעור ההפקדה המקסימלי (15%) מביאה אותנו לסכום ההפקדה המקסימלי לחיסכון פנסיוני. מכפלת סכום זה בשיעור של 35% הינה הזיכוי המקסימלי. כאשר מדובר בשכיר, הסכומים ששילם המעביד עבור העובד לטובת חיסכון פנסיוני או רכישת כיסוי ביטוחי (בכפוף לתקרות ולשיעורי ההפקדה המקסימליים), מצד אחד לא ייחשבו להכנסה בידי העובד בשלב ההפקדה, אך מצד שני יופחתו מסכום ההפקדה המקנה את הזיכוי ממס. כך גם לגבי שווי ההפקדה שהיה מפקיד מעביד בעבור עובד בהסדר פנסיה תקציבית אילו היה חל עליו הסדר פנסיה צוברת.
יש לשים לב להגדרה חדשה להכנסה חייבת לעניין הטבות המס. הגדרת ההכנסה החייבת במס, אשר בגין אותה הכנסה ניתן יהיה ליהנות מהטבות המס, תצומצם להכנסה מעבודה או הכנסה מעסק או משלח יד בלבד. לא יתאפשר עוד ליהנות מהטבות מס כנגד כל הכנסה חייבת במס אחרת.
פגיעה באוכלוסיית הפורשים אם נציג לדוגמא את אוכלוסיית הפורשים בכלל, או את אוכלוסיית הפורשים אשר יוצאים לפנסיה מוקדמת במימון המעביד בפרט, הרי לגביהם מדובר בשינוי לרעה של ממש. ככלל, פורשים הנוהגים לבצע הפקדות שוטפות לטובת חיסכון פנסיוני באופן עצמאי במטרה ליהנות מהטבות מס כנגד ההכנסה החייבת מפנסיה (לפני ולאחר גיל פרישה) – לא ייהנו עוד מהטבת מס.
מה צפוי לפורשים אשר יוצאים לפנסיה מוקדמת במימון המעביד, ובתקופת הפנסיה המוקדמת כחלק מהסדר הפרישה המעביד ממשיך לבצע עבורם הפקדות לטובת חיסכון פנסיוני? עד היום הפקדות המעסיק לשעבר נחשבו מצד אחד להכנסה נוספת חייבת במס בידי הפורשים, ומצד שני להפקדה במעמד עצמאי אשר העניקה לפורשים הטבת מס. לאחר השינוי הצפוי, הפקדות המעסיק עדיין ייחשבו להכנסה נוספת חייבת במס בידי הפורשים, אך הפורשים לא ייהנו עוד מהטבת המס. מדובר בשינוי אשר יביא להגדלת תשלומי המס בתקופת הפנסיה המוקדמת ולהקטנת ההכנסה השוטפת לאותם הפורשים.
יש לציין כי גם לוּ לא היו מבטלים לחלוטין את הטבת המס לפורשים הממשיכים לבצע הפקדות לטובת חיסכון פנסיוני, המעבר משיטה של ניכוי וזיכוי לשיטה של זיכוי בלבד גם כך מביא להגדלת תשלומי דמי הביטוח הלאומי ומס הבריאות על ההכנסה מפנסיה עד גיל הפרישה.
מאמר זה מובא לידע כללי בלבד והוא אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ. שום אינפורמציה המופיעה במאמר אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו. מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה. המידע מוצג להמחשה בלבד. חבות המס הסופית בכל מקרה תיקבע אך ורק על ידי רשויות המס על פי הקבוע בפקודת מס הכנסה.
